זינוק בצריכת תרופות להפרעת קשב, לצד ריבוי תלונות על תופעות לוואי

בהסתדרות הרפואית בוחנים אפשרות לשינוי הנהלים לקבלת מרשם לתרופות נגד הפרעות קשב, זאת עקבות ריבוי התלונות על תופעות לוואי. כך דיווח אתמול (א') כתב חדשות 13 מאיר מרציאנו. התלונות כוללות בין השאר מצב נפשי ירוד, הפרעות פסיכיאטריות ועייפות קיצונית.

בדיווח נמסר כי ההסתדרות הרפואית תדון בדרכים למנוע מסחר בתרופות כמו ריטלין ואטנט בשוק השחור וכי תגבש המלצות חדשות ביחס לשימוש בתרופות הללו.

על רקע עלייה בדיווחים על שימוש בתרופות הללו, שבמקרים רבים ניתנות ללא ייעוץ מנוירולוגים, התראיינה בכתבה איילת לוי, רוקחת בקופת חולים כללית, שציינה כי כמות התרופות נגד הפרעות קשב שהיא מזמינה עבור בית המרקחת גדלה פי שלושה בחמש השנים האחרונות. הגידול בביקוש נובע מהגידול במספר האבחונים ובמודעות לתופעה.

הביקוש הגואה גורם גם למחסור בבתי המרקחת וכפי שמציין הכתב, מי שאינו מצליח לקבל מרשם באמצעות אבחון או בשל מחסור בבתי המרקחת, רוכש ריטלין בשוק שחור, באמצעות הטלגרם, שבו מחיר קופסה דרך הפלטפורמה החברתית יכול להגיע ל-1,000 שקל. אחת המרואיינות בכתבה ציינה כי מחיר קופסת אטנט באמצעות מרשם יכול לעמוד על 300 שקל, בעוד שדרך הטלגרם מחירה יגיע ל-750 שקל ויותר.

במחקר של העמותה הישראלית לקשב, שתוצאותיו פורסמו בשבוע שעבר, עלה כי מבוגרים שסובלים מהפרעת קשב אך אינם מטופלים ירוויחו בממוצע 2,100 שקל פחות יחסית לאדם שאינו סובל מהתופעה וכי הסיכוי שלהם להיות מובטלים או מפוטרים גדול פי ארבעה. המשק מפסיד 1.1 מיליון שקל בשנה כתוצאה מכך שאינם משתתפים בשוק העבודה.