תשעה ראשי איגודים מקצועיים בהר"י מתנגדים לשימוש בתאי לחץ – שיטה טיפולית ברפואה היפרבארית יקרה הניתנת כיום בבתי החולים שמיר (אסף הרופא) בצריפין ואיכילוב בתל אביב, הרואים בכך מקור הכנסה.
עוד בעניין דומה
במכתב שהועבר למנכ"ל משרד הבריאות הדגישו ראשי תשעה האיגודים שאין מספיק עבודות מדעיות מבוססות-ראיות שמצדיקות את השימוש בתאי לחץ כטיפול מתמשך בבעיות מוח שונות.
על הפנייה לפרופ' אש חתומים: פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הנוירולוגי; פרופ' נתן בורנשטיין, יו"ר החברה לשבץ מוחי ויו"ר הוועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה; פרופ' יורם נבו, יו"ר האיגוד לנוירולוגיה של הילד והתפתחותו; פרופ' יגאל שושן, יו"ר איגוד הנוירוכירורגים; ד"ר יולי טרגר, יו"ר האיגוד לרפואה פיזיקלית ושיקום; ד"ר יצחק זיו-נר, יו"ר המועצה הלאומית לשיקום; ד"ר ורד חרמש, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה גריאטרית; ד"ר אייל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה; ופרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור.
במכתבם נאמר בין השאר כי באזהרה שפרסם משרד הבריאות לציבור הרחב עוד בשנת 2020, תחת הכותרת: "אזהרה בנוגע לטיפולים בתא לחץ ללא אישור משרד הבריאות ותוך הטעיית הציבור", הובהר: "יש להדגיש כי סקירת הספרות המדעית בנושאים אלה מעלה שעד היום אין הוכחות מדעיות לכל ההשפעות המיטיבות כביכול ולסגולות הריפוי המיוחסות לשהייה בתא לחץ".
עוד נכתב באזהרה מאת המשרד: "משרד הבריאות מאשר שימוש בתאי לחץ תקניים ובמוסדות רפואיים לטיפול רק למספר מצומצם של התוויות, לגביהן קיימות עדויות מדעיות על יעילות ובטיחות הטיפול".
הפנייה נעשתה על רקע מתן רשיונות לתאי לחץ לבתי חולים ציבוריים נוספים ו"כך עולה", צוין במכתב הפנייה למנכ"ל משרד הבריאות, "כי חרף העמדה שמביע משרד הבריאות, מהווה רפואת המוח תחום מרכזי לטיפולים אלה, במימון פרטי, בבתי חולים ציבוריים אקדמיים בישראל".
הכותבים מציינים כי על פי פרסומי "איכילוב" לדוגמה, מוצע בתא הלחץ אשר נפתח במקום, טיפול לנפגעי שבץ מוחי עם נזק שארי, טיפול בחבלות ראש, לירידה קוגניטיבית התלויה בגיל ולתסמונת פוסט קורונה. מוצעים טיפולים בתא לחץ לילדים עם שיתוק מוחין, לילדים עם פגיעה בעקבות לידה (אנוקסיה), לטיפול קוגניטיבי, למיגרנה, להפרעת דחק פוסט-טראומטית. "נראה שהרשימה במערכת הציבורית הולכת ומתארכת. מרכזים רפואיים נוספים בישראל מבקשים, מטבע הדברים, להצטרף לקבלת רישיון להפעלת תאי לחץ", נכתב.
"אנו מבקשים לגבות את העמדה המקצועית של משרד הבריאות", מדגישים ראשי האיגודים הרפואיים בפנייה החריגה, "לפיה המחקרים הראשוניים הקיימים עד כה בטכנולוגיה זו, בתחומי תחלואת המוח בילדים ובמבוגרים, מעוררי עניין או תקוה ככל שיהיו, אינם מהווים הוכחה מדעית ברמת ראיות מספקת ליעילות הטכנולוגיה בהתוויות אלו. מדובר בהתוויות שהינן בגדר נסיוניות.
"אנו מבקשים להבהיר כי טיפול ברפואה היפרבארית איננו מהוה טיפול מומלץ בהתאם להנחיות הקליניות, מטעם הגורמים המקצועיים שאנו מייצגים - לא בעולם וגם לא בארץ. נראה על כן שמדובר, בעת הזאת, במכירת שירותים של סגולות ריפוי, במימון פרטי, במערכת הציבורית לקהל יעד עצום, שמטבע הדברים מוחלש ונמצא במצוקה גדולה ומוכן להיאחז בכל תקווה".
ראשי האיגודים מודאגים מהמגמה וטענים כי "המוטיבציה העסקית-כלכלית לטיפולים ב'נתח שוק' עצום זה - ברורה. אנחנו מודאגים מאוד ממגמה זו וכן מלחץ אפשרי על רופאים להכפיף את עמדתם המקצועית לתכניות העסקיות של גופי רפואה גדולים וחזקים. תופעה זו של שיווק אגרסיבי של טיפולים לא מוכחים, בשל אינטרסים מסחריים, עלולה להגדיל פערי בריאות, להעצים את הפרטת מערכת הבריאות ולפגוע בבריאות הציבור. אנו סבורים שבמצב המתהווה, ואשר בולט באופן מיוחד בישראל, אין הרגולטור (משרד הבריאות) יכול להישאר עוד אדיש".
ראשי האיגודים קוראים בפנייתם למשרד הבריאות לדרוש ראשית ביצוע ניסויים רב-מרכזיים רנדומליים מבוקרים כהלכה לשם בחינת היעילות הקלינית, בהתוויות מוחיות ספציפיות, תחת ניהול ופיקוח בלתי תלויים של ועדת היגוי, הכוללת חוקרים מובילים מהתחומים הרפואיים הרלוונטיים ומתחומי תכנון וניהול מחקרים קליניים.
בסיכום הפנייה מציינים ראשי האיגודים המקצועיים כי "עד אשר תהיינה הוכחות ברמת ראיות מבוססת דיה מבחינת המשרד, ועל פי כלים מדעיים מקובלים, אנו קוראים למשרד הבריאות להגביל שיווק ומכירת שירותים במימון פרטי לטיפול ברפואה היפרבארית, בהתוויות השונות של רפואת המוח והנפש בישראל. אנו קוראים לאפשר ואף לעודד הכללת חולים עם תחלואות מוחיות ספציפיות רק בניסויים קליניים מבוקרים על פי נהלי ועדות הלסינקי".