הסתיים פרויקט בנייתו של אטלס תלת ממדי דיגיטלי של מוח אנוש חי

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הובילו קונסורציום אירופי שכלל 12 קבוצות מחקר מ-10 מוסדות מדע ב-7 מדינות, שבנה לראשונה אטלס מלא דיגיטלי ותלת-ממדי של מיקרו-מבנים בחומר הלבן של המוח האנושי.

פרופסור יניב אסף מהמחלקה לנוירו-ביולוגיה שיזם את הפרויקט והיה מתאם הקונסורציום, מסר כי העבודה נמשכה שלוש שנים. "האטלס עשוי לשנות בשנים הבאות את מפת המחקר והרפואה בתחום המוח". הכנת האטלס הסתמכה על טכנולוגיית MRI, וזכתה לתמיכה בסך 2.5 מיליון יורו מהאיחוד האירופי. השותפים היו צוותים מאנגליה, גרמניה, צרפת, דנמרק, שווייץ ואיטליה. ביום שישי יכריזו רשמית על סיום הפרויקט.

[slideshow caption=on]

פרופסור אסף: "כיום הצוותים הרפואיים וקבוצות המחקר נעזרים באטלס ישן של המוח, המתבסס על מוחו של אדם אחד, שתרם גופו למדע. האטלס החדש מבוסס על דגימות MRI של 120 נבדקים (20 מישראל) כולם בריאים, בקבוצת הגיל 35-25. הוא מפורט ומדויק הרבה יותר, ומאפשר לבחון את המוח בדרך שהייתה אפשרית קודם רק במיקרוסקופ משוכלל."

החידוש הראשון שבו הוא מיפוי מפורט של החומר הלבן (סיבי העצב המעבירים מידע) במוחם של אנשים חיים, ולא בנתיחה שלאחר המוות. צבר ההדמיות ממוחות רבים קובץ ועובד בטכניקות עיבוד תמונה מתקדמות, כך שמתקבלת תמונה רחבה ומדויקת של מבנה המוח התקין, לרבות מדידות של עובי סיבי העצב וצפיפותם באזורי מוח שונים. האטלס ישמש סטנדרט לגבי מוח בריא ואפשר יהיה להשוות אליו הדמיות של מטופלים. האטלס מיועד לרופאים ולחוקרים. כמו כן מייעדים אותו לשימוש באבחון.

נוסף לתרומתו לצורכי רפואה, צפוי הפרויקט להאיץ משמעותית את חקר החומר הלבן במוח, פעילותו ותפקודיו. פרופסור אסף: "עד היום התמקדו מדעני המוח בעיקר ב'חומר האפור' ונמנעו מלחקור את 'החומר הלבן', שהוא כמחצית מנפח המוח, בעיקר מפני שחסרו שיטות מחקר יעילות. בפרויקט פותחה שיטת MRI שמאפשרת לראשונה להתבונן במתרחש בסיבי העצב במוח החי. מדובר בפתיחת עולם של אפשרויות חדשות."

הטכנולוגיה הזאת והאטלס יאפשרו לעמוד על הדינמיות וההשתנות לאורך הזמן שחלה במיקרו-מבנים בחומר הלבן, ללמוד את "טביעת האצבע" שמותיר תהליך קוגניטיבי, כמו למידה בסיבים במוח, וגם לאפיין ולהבין את השינויים במוח שגורמות מחלות כאלצהיימר וסכיזופרניה.