• יו"ר: פרופ' יורם נבו
  • מזכירת האיגוד: ד"ר איילת הלוי
  • גזבר האיגוד: פרופ' אלי שחר
  • חבר ועד: ד"ר עדי ארן
  • חברת ועד: ד"ר אנדראה ניסנקורן
  • חברת ועד: פרופ' אביבה פתאל
חדשות

הוקמה מועצה ציבורית להפחתת נטל תחלואת המוח בישראל

המועצה הוקמה על רקע זינוק בתחלואת המוח בארץ והפער העצום שבין היקפי התחלואה האדירים לבין התשתיות החסרות ברפואת המוח והמחסור החריף ברופאים מומחים בתחום

פרופסור יונתן הלוי
פרופ' יונתן הלוי, נשיא "שערי צדק" ויו"ר ועדת סל התרופות 2022

בכנס שנערך בתל אביב בשבוע שעבר הוכרז על הקמתה של מועצה ציבורית מתנדבת, בראשות פרופ' יונתן הלוי - עד לא מכבר מנהל המרכז הרפואי "שערי צדק" - ששמה לה למטרה להוביל שינוי משמעותי במערכת הבריאות להפחתת נטל תחלואת המוח בישראל. הצורך במסגרת זו, הדגישו יוזמיה, הוא על רקע הזינוק בתחלואת המוח בארץ והפער העצום שבין היקפי התחלואה האדירים לבין התשתיות החסרות ברפואת המוח לצד מחסור חריף ברופאים מומחים בתחום הזה.

בכנס השתתפו רבים ממנהלי המחלקות הנוירולוגיות בבתי החולים. הם קיבלו תמיכה מחברי המועצה הציבורית החדשה, אשר התגייסו ליוזמה בהתנדבות והצהירו על נכונותם לפעול מול הממשלה, הפקידות והציבור הרחב כדי להוביל לשינוי הדרוש.

"ב-1971, כשהתחלתי לעבוד כנוירולוג בבית החולים הלל יפה, הנוירולוגיה היתה מקצוע יפה", סיפר באירוע פרופ' רפי קרסו. "תיארנו את המקרים והתפללנו לקדוש ברוך הוא שיעשה חסד עם החולים שלנו וירפא אותם. חלפו השנים, והיום הנוירולוגיה היא מקצוע אחר לגמרי. ההתקדמות המדעית והרפואית עצומה. הרופאים כבר יודעים למנוע במקרים רבים את המחלות ואף לרפא".

פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה, המחיש בדבריו עד כמה ההתקדמות שחלה ברפואת המוח עצומה. הוא סיפר כי בשנת 2002, כשהביא לישראל לראשונה את ה-TPA (התרופה המשמשת לטיפול באירוע מוחי ומאופיינת ביכולתה להמיס קרישי דם באופן מיידי), עמיתיו למקצוע פקפקו בה והניחו ש"היא מוזרה". "ואילו כיום, ה-TPA הוא הטיפול הרגיל שבשגרה למי שמגיעים לבית החולים עם אבחנה של שבץ מוח איסכמי, בחלון הזמן של כשלוש שעות מרגע הופעת התסמינים", אמר פרופ' טנה.

"אני מונה בין חטאיי ועוונותיי את העובדה, שניהלתי בית חולים משמעותי בירושלים שעדיין לפני כמה שנים לא היתה בו מחלקה נוירולוגית. לי עצמי, קשה להבין את זה", הודה פרופ' הלוי שכאמור ישמש כיו"ר המועצה הציבורית החדשה.

בין חברי המועצה הציבורית שהתגייסו לפעול בה בהתנדבות: הח"כיות לשעבר איילת נחמיאס-ורבין וד"ר עליזה לביא וכן חמי פרס, חנה פרי-זן, אשת התקשורת לינוי בר-גפן (שבשנים האחרונות חושפת את הקשיים בטיפול בבן זוגה שנעשה סיעודי עקב אירוע מוחי); כלכלן הבריאות, פרופ' דב צ'רניחובסקי; פרופ' רפי קרסו, פרופ' יורם בלשר (לשעבר יו"ר הר"י), מנכ"לי משרד הבריאות בעבר: פרופ' איתן חי-עם, פרופ' שוקי שמר ופרופ' מרדכי שני (חתן פרס ישראל בתחום הבריאות), בכירים לשעבר במשרד הבריאות - פרופ' גבי בן נון, פרופ' טוביה חורב ועו"ד יואל ליפשיץ.

המועצה הציגה את משימותיה: לסייע לאיגוד הנוירולוגי בישראל, בראשות פרופ' טנה, לקדם מול גורמי השלטון את מעמד רפואת המוח בישראל, במטרה לקיים חשיבה מסודרת בדבר האתגרים והצרכים העומדים לפניה; להגדיל משמעותית את המשאבים לתחום הזה ולסייע בקידום תכנית מעשית לשינוי על ידי משרדי הממשלה.

לקראת ההכרזה על הקמת המועצה נמסרו כמה נתוני רקע המשקפים את המצב בשטח: תחלואה נוירולוגית היא הגורם המוביל בעולם לנכות ארוכת טווח ולאובדן שנות חיים בריאות. שישה מכל עשרה אנשים צפויים ללקות במועד כלשהו בחייהם במחלה נוירולוגית ושיעור זה עלול, על פי הערכות שונות, אף להחמיר. אולם, בעשרה בתי חולים בארץ אין מחלקות נוירולוגיות ובכל מדינת ישראל יש רק 357 מיטות תקן בבתי החולים. מזה, 28 מיטות בלבד בצפון הארץ, וזאת כאשר אוכלוסיית אזור זה מונה עתה כ-1.5 מיליון תושבים.

רק 42 מיטות תקן בנוירולוגיה יש בדרום הארץ כאשר האוכלוסיה באזור נרחב זה היא בת 1.25 מיליון תושבים.

המשמעות היא שבכל נקודת זמן, למעלה ממחצית ממאושפזי תחלואת המוח בארץ אינם מאושפזים במחלקות הנוירולוגיות. יש לכך השלכות ברורות על איכות, זמינות ורצף הטיפול.

בישראל גם מעט מדי רופאים מומחים בנוירולוגיה, עדיין בגיל העבודה - 323  בלבד. רק כ-130 מתמחים בתת המקצועות השונים בנוירולוגיה. בתחום הנוירולוג וסקולרי יש רק כ-20 מומחים לטיפול בשבץ מוחי, כאשר שיעור מקרי השבץ בישראל מגיע לכ-20 אלף בשנה.

מומחים לפרקינסון והפרעות תנועה יש רק  כ-25; מומחים לטרשת נפוצה ונוירו-אימונולוגיה - רק כ-15. מומחים לנוירולוגיה קוגניטיבית – כלומר לטיפול בהפרעות זיכרון וריכוז – עשרה בלבד. מומחים לאפילפסיה – כ-15, לכאב ראש ופנים –- כעשרה בלבד; לטיפול במחלות עצב ושריר – כ-15 בלבד. החסר במומחים בתחומים השונים בולט במיוחד בפריפריה.

השוואת הנתונים המדאיגים הממחישים את מספר המומחים בתת המקצועות השונים, מול היקפי תחלואת המוח, מספרת את סיפור המשבר:

כאמור, מדי שנה יש בישראל כ-20,000 אירועים מוחיים - בממוצע כל חצי שעה. לצד זה, כ-100,000 אוטמים מוחיים - לכאורה "שקטים" - הגורמים לנכות תפקודית וקוגניטיבית.

בישראל יש כיום 150-120 אלף חולי דמנציה, כ-180,000 עם לקות קוגניטיבית קלה, שאיננה דמנציה. בפועל יש תת אבחון חמור, למרות התועלת שבזיהוי ובאבחון מוקדם לשם עיכוב התפתחות הדמנציה, ולעיתים אף למניעתה.

אחת מכל שתי נשים ואחד מכל שלושה גברים עלולים ללקות בשבץ מוח או בדמנציה. ניתן למנוע עד 75% ממקרי שבץ המוח ועד שליש ממקרי הדמנציה אם יינתן בזמן הטיפול הנכון, בעקבות אבחון מדויק.

אחת מכל שבע נשים עלולה ללקות במיגרנה - פי שלושה יותר נשים מאשר גברים.

1% מהאוכלוסיה לוקה באפילפסיה בארץ. כלומר, כ-85,000 חולים, כשמתוכם 5,000 חדשים מצטרפים לקבוצה זו מדי שנה.

בישראל גם כ-25,000 חולי פרקינסון - יותר מהשכיחות הממוצעת באוכלוסיה המוכרת בעולם. מדי שנה מצטרפים לקבוצה זו כ-2,500 חולים חדשים. בישראל כ-6,000 חולי טרשת נפוצה כאשר שני שלישים מהם נשים.

היקפי תחלואה אלה לא כוללים מחלות של חוט ועמוד השדרה, מחלות עצב ושריר המטופלים אמנם על ידי נוירולוגים, אלא שלגביהן חסר מידע מהימן.

נושאים קשורים:  פרופסור יונתן הלוי,  חדשות,  תחלואת מוח,  נוירולוגיה,  פרופ' דוד טנה,  מועצה ציבורית,  האיגוד הישראלי לנוירולוגיה
תגובות
אנונימי/ת
24.07.2019, 14:46

מברך על הקמת כל מסגרת שמטרתה להפחית נטל תחלואה כלשהיא. בהחלט משב רוח רענן של מיקוד על קידום בריאות ומניעה ראשונית שיכול להפחית את נטל התחלואה והתמותה ולחסוך למשק הישראלי מיליארדים רבים בשנה.
מקווה ומאמין שהמועצה והאיגוד אכן יצליחו לקדם מניעה ראשונית ובריאות המוח.