מחקר רטרוספקטיבי (cohort study) חדש מציג גורמי סיכון בגיל הרך המאפשרים ניבוי התפתחות ליקויים נוירו-התנהגותיים. את המחקר ביצעה ד"ר מינה גורביץ, מומחית ברפואת ילדים וחוקרת התפתחות בגיל הרך ב"מכבי שירותי בריאות" והוא פורסם בחודש שעבר ב-Journal of Translational Science.
עוד בעניין דומה
במחקרה מדגישה ד"ר גורביץ כי בין הבולטים ביותר בגורמי הסיכון במהלך חודשי החיים הראשונים הם חריגות ניכרות מעקומות נורמטיביות באחוזוני משקל והיקף ראש, חריגות מנתונים נורמטיביים של חוזק וטונוס שרירים ועיכוב בהתפתחות מוטורית.
"לזיהוי גורמי סיכון בגיל הרך חשיבות מכרעת בפיתוח תכניות התערבות מוקדמות, מציינת ד"ר גורביץ, "ביניהן: מניעת שינויים חדים בקצב העלייה במשקל, במקביל להפעלת מערכת השלד תוך קידום ההתפתחות המוטורית ויצירת המעגלים העצביים התואמים והקשרים המקבילים במוח. לדבריה, "ככל שגורמי הסיכון יזוהו בתינוק מוקדם יותר, תתאפשר בניית תכנית מוקדמת להתערבות מותאמת אישית, גופנית-נפשית-חברתית, שליעילותה יהיו השלכות לטווח ארוך".
העלייה בשכיחות הליקויים הנוירו-התנהגותיים (NBD) בילדים, כגון: אוטיזם (ASD), הפרעת קשב וריכוז עם או ללא היפראקטיביות (ADD/ADHD) וליקוי קואורדינציה התפתחותית (DCD), הסבירה ד"ר גורביץ, היא מקור לדאגה חמורה במערכת בריאות הציבור.
למרות שזיהוי מוקדם של התפתחות NBD קריטי על מנת לאפשר התערבות בשלב שבו המוח מאוד פלסטי וניתן לשינוי, לא קיימים עדיין כלים לזיהוי מוקדם של הליקויים. מטרת עבודת המחקר היתה להעריך האם ניתן לזהות גורמי סיכון בגיל הרך שינבאו התפתחות NBD.
כיצד נעשה המחקר?
ד"ר גורביץ: "מסגרת טיפות החלב הנהוגה בארץ מאפשרת מעקב התפתחותי אחרי תינוקות משלב השחרור מבית היולדות לאחר הלידה. מתוך התיקים בתחנות טיפות חלב של 'מכבי' באזור השרון נלקחו נתונים של 161 תינוקות, שמאוחר יותר במהלך חייהם (גילאי שנה-שנתיים) אובחנו כסובלים מ-NBDי(58 ADHD,י56 DCD,י47יASD).
"פרטי ההיסטוריה הרפואית שלהם עד גיל 18 חדשים הושוו לאלה של 58 תינוקות שהתפתחותם היתה בגדר הנורמה ואלה שימשו קבוצת ביקורת. עשרה משתנים, שכללו 28 מדדים, הושוו ועובדו מבחינה סטטיסטית".
מה היו התוצאות?
"הבדיקה העלתה שחריגות בשבעה מדדים מנתונים ומעקומות התפתחות נורמטיביות יכולות יחדיו לנבא התפתחות אפשרית של ASD במובהקות של 85% - גיל עוברי, משקל לידה, אחוזון היקף ראש, אחוזון משקל, התפתחות מוטורית, התפתחות שפה ותקשורת.
"חריגות בחמשת המדדים הראשונים מתוך השבעה יכולות יחדיו לנבא התפתחות עתידית של DCD במובהקות של 72%. גורמי ניבוי בגיל הרך להתפתחות אפשרית של ADHD במובהקות של 58% תוארו כבר בעבודה קודמת שביצעתי ב-2014".
האם מערכת הבריאות הציבורית ומשרד הבריאות אינם ערים לבעיה שהצגת במחקר?
"במהלך 16 שנות עבודתי בטיפות חלב של 'מכבי' בהרצליה וברמת השרון נעשתה הבדיקה הראשונה בנושא הזה על ידי רופא הילדים, כאשר הפעוט היה בגיל שלושה חודשים. במהלך מחקרי, משנוכחתי לדעת ששלושת החודשים הראשונים הם קריטיים, המלצתי שכל תינוק ייבדק עוד בגיל חודש, כדי שעד גיל שלושה חודשים נוכל להדריך את ההורים כיצד לתרגל עימו ולמנוע התפתחות הבדלי צד, טורטיקוליס, פלג'יוצפליה ועיכוב התפתחותי מוטורי. הבנתי מתוך נסיוני כרופאת ילדים כמעט 40 שנה שבין גיל חודש עד שלושה חודשים ניתן לתקן כמה בעיות ולכן זו לדעתי תקופה קריטית להתפתחות רוב הליקויים הנוירו-התנהגותיים."
האם בתחנות טיפת חלב הנושא הזה איננו ידוע?
"לצערי, ממראה עיניים, מתברר שלא בכל תחנות טיפות החלב האחיות יודעות להדריך את ההורים וייתכן שאינן מעודכנות במידה מספקת במידע המתקדם הנוגע להתפתחות מוח התינוק בגיל הרך".
האם מערכת הבריאות לא גילתה עד כה עניין בנושא ובממצאי המחקר?
"שנים ניסיתי לעניין את המערכת הציבורית ומשרד הבריאות בממצאי עבודותיי הרטרוספקטיביות שבהן מצאתי גורמי ניבוי כבר בשנת החיים הראשונה להתפתחותם של ליקויים נוירו-התנהגותיים כ-ADHD ואוטיזם ולאפשר להציע ולהוכיח את יעילותה של תכנית התערבות מוקדמת, עוד במסגרת טיפת חלב. הצעתי להדריך את האחיות כיצד לעשות זאת, אלא שלצערי, עד כה לא מצאתי אוזן קשבת".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
