חדשות

כ-1.5 מיליון שקל פיצוי למשפחת מטופל שנחנק מקריש דם במיון שיבא

"ישראל היום": ביהמ"ש קבע כי הטיפול בחולה, שהגיע למיון במצוקה נשימתית, היה רשלני: "זימון מהיר של תורן אא"ג ובמקביל רופא תורן נוירוכירורגי, היה מונע את החנק והנזק המוחי"

חדר מיון שיבא. צילום ארכיון: אבי דישי/ פלאש 90

משפחתו של חולה שנחנק מקריש דם בחדר המיון של המרכז הרפואי שיבא ומת מנזק בלתי הפיך שבע שנים מאוחר יותר תפוצה בכ-1.5 מיליון שקל, כך קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב בפסק דין שניתן לאחרונה.

בית המשפט קבע כי הטיפול בחולה, שהגיע לחדר המיון אחרי ניתוח בצוואר, היה רשלני וכי בית החולים לא נקט את צעדי החירום המתבקשים. על פסק הדין, שניתן על ידי השופט אליהו בכר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, דיווח אתמול (ד') רן רזניק בישראל היום.

על פי פסק הדין, המטופל עבר ניתוח לכריתת דיסק בעמוד השדרה הצווארי, במחלקה הנוירוכירורגית ב"שיבא" ב-2015 וכעבור יומיים שוחרר לביתו. יומיים מאוחר יותר, בשבת, הוא הגיע לחדר המיון ב"שיבא" עם קוצר נשימה קשה, וכעבור זמן קצר נחנק וקרס. המטופל נותר עם נזק מוחי בלתי הפיך שהביא למותו בינואר 2022, אחרי שאושפז במוסד סיעודי.

השופט בכר קבע כי צוות חדר המיון התרשל וכי "בפרק הזמן בין עשר דקות לרבע שעה, בין כניסתו של המטופל לחדר המיון ועד שהועבר לחדר ההלם, לא נלקחה ממנו אנמנזה והוא לא טופל, ולמעט המתנה לטיפול רפואי לא נעשה עימו דבר, למעט מתן חמצן". לדבריו "מצב דברים זה הינו, בעיניי, בלתי סביר למי שמגיע לחדר מיון עם קשיי נשימה וסטרידור, כלומר משמיע קולות מצוקה נשימתיים ברורים ונמצא במצוקה נשימתית.

"נכון היה באותו מועד", ציין השופט, "לבצע ההערכה ולזמן במקביל תורן אף-אוזן-גרון, או תורן המחלקה הנוירוכירורגית, שהיה בוודאי מגיע עוד קודם לקריסתו והיה מונע את החנק והנזק המוחי בעקבותיו". השופט הוסיף ש"קביעה זו אינה בגדר חוכמה בדיעבד למי שמגיע לחדר מיון לאחר ניתוח בגרונו עם קושי מובנה בנשימה".

השופט כתב עוד כי אי ביצוע אנמנזה מיידית וזימון רופא אף-אוזן גרון הם מחדל שהביא "בסיכומו של יום לטיפול המאוחר בהסרת ההמטומה ולכן גם לנזק המוחי". הוא הוסיף וציין כי "לא נראה כי נערכו בחדר המיון למצב, שכן אחרת היה בוודאי תורן אף-אוזן-גרון, או תורן המחלקה הנוירוכירורגית מצויים בקרבת מקום רבה יותר. במיוחד עת תורני המיון אינם מבצעים פתיחת סיכות הניתוח כעניין שבשגרה, ולכן יש להמתין לרופאים התורנים, על ההשלכות שיש לכך על חיי החולים המצויים במצב קשה.

"זוהי תחושה לא פשוטה בה לכאורה חולים אלה נידונים לפגיעה מוחית, לנוכח היעדר הכנה לטיפול מתאים בהם במיון, ואולי היה מקום להכין את תורני המיון גם לאפשרות פתיחת סיכות הניתוח במצבים קריטיים דומים", כתב השופט.

תגובת בית החולים שיבא: "מדובר במקרה שאירע לפני כעשור, ובמטופל שחייו ניצלו על ידי הצוות הרפואי באופן שביהמ"ש תיאר בפסק הדין כ'פעולה הרואית' - מקצועיות הצוותים, מהירות התגובה והטיפול הם שהצילו את חיי המטופל'. ביהמ"ש ציין כי המטופל קיבל טיפול לעילא בכל המחלקות שבהן היה מטופל. אנו מאמינים כי איכות הטיפול תמשיך להתבהר גם בערכאות גבוהות יותר. אנו משתתפים בצערה של המשפחה״.

נושאים קשורים:  רשלנות רפואית,  פיצויים,  בית החולים שיבא,  נזמק מוחי,  פסק דין,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
15.03.2024, 21:56

הזוי שהשופט חושב שתורן נוירוכירורגיה או אאג היו מגיעעם תוך 10 דק. אפילו אם אאג היה יוצא ברגע הקריאה לא היה מגיע בזמן. ונוירוכירורגיה מגיעים בדרכ בשוטף+12 שעות, אם לא 24

אנונימי/ת
16.03.2024, 08:37

כדאי שהשופט יבוא במפתיע למיון או מיון עינים בשיבא ואז יבין שזה נס שאירוע מסוג זה לא קורה כל יום. הציונים בישראל זה מקום רשלנות אין סופי

משרדנו ייצג את משפחת המנוח שנותח בצוואר בגישה קדמית ואשר משפחתו טענה שהתקשה לבלוע מיד לאחר הניתוח שוחרר למחרתו ביום שישי כשהתלונן גם על קושי בנשימה. בשבת בבקר כשהתגברה המצוקה הנשימתית היגיע למלרד כשהוא מתהלך וסובל מסטרידור . כשקרס לא ניתו היה לבצע אינטובציה היות וההמטומה דחקה את קנה הנשימה. האיש נותר עם נזק אנוקסי למח בדרגה קשה ביותר ונפטר כעבור 7 שנים. המומחה מטעם התביעה פרופ' הלפרן טען בעדותו שפתיחת התפרים/סיכות בפצע הניתוח וסילוק קריש הדם כשהגיע למיון היו מונעים את הנזק .
בכתבה הופיע ציטוט נוסף : "ד"ר אבי רובינשטיין ושמואל יקירביץ', עורכי הדין שייצגו את התובע ואת משפחתו, מסרו בתגובה לפסק הדין: "כבוד השופט בכר מצא לנכון להמליץ לרופאים הנמצאים במחלקות לרפואה דחופה להפיק לקח חשוב ממקרה אומלל זה, במטרה שיידעו כיצד לטפל במקרי דימום מאוחר אחרי ניתוח בצוואר שמגיעים למיון עם קוצר נשימה. הדבר יוביל לכך שחולים אחרים לא יידונו לפגיעה מוחית, כפי שקרה למטופל זה".
פתיחת חתך הניתוח במקרים של דימום מאוחר אחרי ניתוחים בצוואר הקדמי כמו טיירואיד , קרוטיס ואח' וסילוק הקריש ימנעו קטסטרופות מסוג זה.
מבזה ולועגת הינה תגובת המרכז הרפואי תל השומר שלא בוש להציג את תגובתו כך שהרופאים היצילו את חייו של החולה..עד כדי כך שנחנק להם בידיים במיון ונותר עם ANOXIC BRAIN DAMAGE. לחופש הביטוי ולמילים אין גבולות כמו במישורים אחרים.

19.03.2024, 17:13

לנו הקוראים אין דרך לשפוט על נסיבות המקרה. ברור לכל הדיוט רפואי ששום יועץ חיצוני שמוזמן למיון לא היה ממסוגל להגיע בזמן ולמנוע אנוקסיה מוחית. היה צורך בפתיחה דחופה של נתיב אויר בטרכיאוסטומיה או בקוניוטומיה. המקרה הקלאסי הוא הצלת מאיר הר-ציון על ידי ד"ר מוריס (משה) אנקלביץ' (אגמון) בפעולת התגמול של משטרת א-רהווה (1956)
https://www.gvura.org/a346130-%D7%90%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A2%D7%95%D7%96%D7%99-%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%93%D7%9C%D7%A7-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%AA-%D7%90%D7%92%D7%93%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%94