צמיחה סאב-אופטימלית ותת-תזונה מוזכרים לעתים קרובות כסיבוכים של דיאטה קטוגנית בחולים עם אפילפסיה עמידה לתרופות. עם זאת, קיימות עדויות סותרות לגבי הגורמים התורמים לצמיחה.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Pediatric Neurology, ביקשו החוקרים להעריך את הגורמים הקשורים לצמיחה של חולי אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי המטופלים עם דיאטה קטוגנית.
מחקר זה בוצע במתכונת תצפיתית וכלל חולים עם אפילפסיה עמידה לתרופות, אשר טופלו עם תזונה קטוגנית (קלאסית) במשך 12 חודשים לפחות. נתוני גיל, מגדר, גובה, משקל ו-BMI, נאספו במסגרת ביקורים סטנדרטיים במרפאת אפילפסיה (לאחר חודש, 6 ו-12 חודשים מהתחלת הדיאטה). כמו כן נאספו נתונים בדבר תזונה ומדדי מעבדה הכוללים רמות גלוקוז, ביקרבונט ובטא-הידרוקסי-בוטיראט. המחקר הנוכחי כלל סך של 119 נבדקים.
תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר התחלת דיאטה קטוגנית, הייתה ירידה משמעותית בציון z של גובה ממצב הבסיס ועד ל-12 חודשים (0.15-, P = 0.001), אך לא נרשמו שינויים משמעותיים אחרים במשקל, אורך/ BMI או ציוני z של גובה בין כל נקודות זמן בתוך 12 החודשים מהתחלת הדיאטה. בהפרדה לפי קבוצות גיל נמצא, כי השינויים בציון z של גובה הוגבלו לאלה בגילאי 0-3 שנים. בקבוצת גיל זו, אף נרשמה ירידה משמעותית בצריכת האנרגיה, 12 חודשים מתחילת הטיפול. בהפרדה לפי מסלול דיאטה נמצא, כי בכל נקודת זמן, ציוני z של משקל היו נמוכים משמעותית בקבוצה שאכלה באופן פומי, בהשוואה להאכלה דרך צינור.
מתוצאות מחקר זה עולות ראיות נוספות לכך שהתזונה הקטוגנית הקלאסית משפיעה על צמיחה. התוצאות מדגימות ירידה בצמיחה ליניארית בגילאי 0-3, אשר באה בהלימה עם ירידה בצריכת האנרגיה. כמו כן, בחולים שניזונים דרך הפה ובהשוואה להאכלה דרך צינור, נצפו ירידות משקל.
מקור: