מאמר שנושאו ניסויי אתגר אנושיים - ניסויים שבהם אנשים בריאים מסכימים להידבק בפתוגן כדי שמדענים יוכלו לאסוף נתונים ראשוניים על תרופות וחיסונים אפשריים לפני שיתקיימו ניסויים קליניים גדולים יותר – פורסם לאחרונה בכתב העת Nature ומציג את קבוצת "יום אחד קודם" – One Day Sooner – שהתגייסה למען מחקרים אלה ומסייעת בקידומם.
עוד בעניין דומה
בניסויים סטנדרטיים של מחלות זיהומיות, חוקרים בודקים תרופות או חיסונים על אנשים שכבר סובלים או עלולים לחלות במחלה, אבל בניסויי אתגר, הנסיינים הבריאים מתנדבים להידבק בוירוסים למען פיתוח תרופות וחיסונים. נסיין כזה לדוגמה הוא קלר שול, סטודנט לתואר שני מקליפורניה, שהתנדב לקבל את החיסון הראשון לוירוס זיקה. "האצת הפיתוח של חיסון זיקה תועיל לעולם", הוא מסביר.
שול אינו לבד. אלפים נענו לקריאה עולמית למתנדבים בניסוי אתגר במהלך מגיפת הקורונה, בראשם עמדה קבוצה בשם "יום אחד קודם", שתמכה בהדבקה מכוונת של אנשים בנגיף הקורונה SARS-CoV-2 כדי להאיץ את פיתוח החיסונים.
ניסויי אתגר, או "מודלים מבוקרים של זיהום אנושי", נערכים זה שנים. סקר שיטתי משנת 2022 מנה 284 ניסויי אתגר אנושיים שנערכו מאז 1980 ובהם לקחו חלק יותר מ-14,000 משתתפים. על פי הנתונים, מספר הניסויים כמעט הוכפל בעשור שבין 2000 ל-2010
ניסויי האתגר הללו החלו בשנת 2021 בבריטניה. כיום, הקבוצה היא תומכת נמרצת של ניסויי אתגר עבור זיהומים רבים אחרים ותומכת במשתתפים בניסוי. "יש הרבה מחלות מלבד קוביד שבהן 'יום אחד מוקדם יותר' פירושו הצלת חיים", אומר ג'וש מוריסון, נשיא הקבוצה ומייסד שותף מניו יורק. הקבוצה, המונה כעת יותר מ-42,000 מתנדבים מ-166 מדינות המוכנים להשתתף בניסויי אתגר נחשבת לארגון הגדול ביותר המקדם ניסויים אלה.
ניסויי אתגר, או כפי שמדענים מכנים "מודלים מבוקרים של זיהום אנושי", נערכים זה שנים. סקר שיטתי משנת 2022 מנה 284 ניסויי אתגר אנושיים שנערכו מאז 1980 ובהם לקחו חלק יותר מ-14,000 משתתפים. על פי הנתונים, מספר הניסויים כמעט הוכפל בעשור שבין השנים 2000 ל-2010.
המתנדבים, בדרך כלל צעירים בריאים, חותמים על הסכמתם להידבק בכוונה במרפאה, בה החוקרים עוקבים אחרי הסימפטומים ומעניקים להם טיפול במידת הצורך. הניסויים החסכוניים בוחנים יעילות של חיסונים וטיפולים תרופתיים במהירות ובתנאים מבוקרים, לפני שממשיכים לניסויים קליניים יקרים הדורשים זמן רב יותר. כך לדוגמה, חיסון למלריה שאושר על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO) בחודש שעבר, הוכיח את יעילותו בניסויי אתגר לפני שהמשיך לבדיקות בשטח. בדומה לכמה ניסויים קליניים אחרים, כמו אלה הבודקים את בטיחותה של תרופה נסיונית, המשתתפים בניסויי אתגר מקבלים בדרך כלל פיצוי כספי.
עריכת ניסויים אלה כרוכה כמובן בבדיקה אתית של היתרונות והסיכונים הפוטנציאליים. יש הסכמה שהניסויים מותרים רק אם התועלת גדולה, הסיכון למשתתפים נמוך ולא ניתן היה להשיג בקלות את המידע ממחקרים אחרים. עם זאת, יש הטוענים כי ניסויי האתגר עלולים להוביל להחמצת הזדמנויות לערב משתתפים בסוגים אחרים של מחקר רפואי. אחרים מודאגים מכך שחלק מהמשתתפים עלולים לטעות בהערכת הסיכונים הבריאותיים או שהם עשויים לקבל תמריץ יתר מהפיצוי הכספי הגבוה שהקבוצה מציעה.
ניסויי אתגר לנגיף הקורונה
מוריסון, מייסד הקבוצה, עורך דין תאגידי, תרם בשנת 2011 כליה לאדם שלא הכיר מסיבות אלטרואיסטיות ולאחר מכן זנח את המקצוע. במהלך תקופת הקורונה הוא הסתגר בדירתו בברוקלין ונתקל במאמר על פיו ניתן לבצע ניסויים אתגריים לנגיף הקורונה בצורה אתית, על ידי הגבלתם לאנשים בריאים וצעירים הנמצאים בסיכון נמוך למחלות קשות, ושהניסויים עשויים להאיץ את פיתוח החיסונים. או אז עלה בדעתו הרעיון: "חשבתי על זה בן לילה ומיד הרגשתי שזה יכול להיות הדבר הכי חשוב שאני יכול לעשות בחיים שלי", הוא מספר.
לניסויי אתגר הקורונה ב-2020 נרשמו 38,000 איש ב-166 מדינות. סקר בקרב הנרשמים מצא שהמתנדבים הם משכילים מאוד, מצבם טוב והם מונעים על ידי מוטיבציה ובעיקר על ידי אלטרואיזם
מוריסון הקים במהירות את קבוצת One Day Sooner, עם אפידמיולוגית למחלות זיהומיות ד"ר סופי רוז, יועצת למדיניות אבטחה ביולוגית במרכז לחוסן ארוך טווח בלונדון, בריטניה, וג'וליה מרדזה, מנהלת התפעול הראשית של הקבוצה. הם פרסמו עצומה לניסויי אתגר הקורונה בסוף מרץ 2020 ועד ספטמבר אותה שנה כבר נרשמו לקבוצה 38,000 איש ב-166 מדינות. סקר של תת קבוצה של מתנדבים אלה מצא שהם משכילים מאוד, מצבם טוב והם מונעים על ידי מוטיבציה ובעיקר על ידי אלטרואיזם.
הקבוצה שוחחה עם מדענים וקידמה את הרעיון בפני פוליטיקאים בארה"ב ובבריטניה, שם נשקלו ברצינות ניסויי אתגר לקורונה. כשניסוי ראשון כזה יצא לדרך ב-2021, בראשות חוקרים מאימפריאל קולג' בלונדון, הוא כלל 34 משתתפים בגילאי 18-30.
עד אז, חיסוני קוביד הוכחו כיעילים ביותר בניסויים קליניים קונבנציונליים. מטרות הניסוי של אימפריאל קולג' היו לקבוע איזה מינון של החיידק יכול להדביק את המשתתפים ולגרום רק למחלה קלה או בינונית - צעד ראשון מרכזי בפיתוח של כל מודל אתגר, וכן לחקור את הדינמיקה של הזיהום.
המחקר הראה באופן מפתיע כי מנה קטנה של הוירוס יכולה להדביק כמחצית מהמשתתפים ובדיקות אנטיגן מהירות זיהו יכולת הדבקה של אנשים שלא היו סימפטומטיים. מבין אלה שנדבקו, כולם פיתחו מחלה קלה או בינונית, וחמישה דיווחו על הפרעות בחוש הריח שנמשכו לפחות שישה חודשים לאחר ההדבקה.
תוצאותיו של מחקר אתגר שני שנערך בבריטניה, שבו הוירוס SARS-CoV-2 ניתן לאנשים שחלו בקורונה בעבר, צפויות להתפרסם בחודשים הקרובים.
הדבקה מכוונת בהפטיטיס C
בספטמבר האחרון הצטרפה הקבוצה לעשרות מדענים, רופאים ומומחי בריאות ציבור שקראו בכתב העת The Lancet לקיים ניסויי אתגר אנושיים החיוניים לפיתוח חיסון נגד הפטיטיס C.
הדבקה מכוונת ב-HCV כחלק מניסוי אתגר אנושי לא באה בחשבון בעבר בשל הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בכך. ללא טיפול, זיהומי HCV כרוניים עלולים לגרום לשחמת, לאי ספיקת כבד ואף להוביל למוות. לעומת זאת, פתוגנים אחרים שנבדקו בדרך כלל בניסויי אתגר היו מעורבים בזיהומים קצרי טווח, בסיכון נמוך יותר. אולם, כל זה השתנה בעשור האחרון בזכות דור חדש של תרופות אנטי-ויראליות שקצב הריפוי שלהן מתקרב ל-100%, והתרופות הללו הופכות את ניסוי האתגר ב-HCV לאפשרי.
איתור ורישום למחקרי חיסונים של אנשים בסיכון ל-HCV, כגון משתמשים בתרופות הזרקה, מסובך ומעכב את פיתוחם. בנוסף, המאמץ למצוא חיסון ל-HCV ספג מכה בשנת 2021, כשניסוי שכלל מאות משתמשי תרופות בזריקות הראה שהחיסון אינו יעיל
על פי ארגון הבריאות העולמי, צהבת C אחראית ל-1.5 מיליון זיהומים חדשים ול-290,000 מקרי מוות מדי שנה. התרופות האנטי ויראליות אמנם יעילות אך יקרות, ויש ליטול אותן עד מספר חודשים, ולכן החוקרים מחפשים חיסון. איתור ורישום למחקרי חיסונים של אנשים בסיכון ל-HCV, כגון משתמשים בתרופות הזרקה, מסובך ומעכב את פיתוח החיסונים. בנוסף, המאמץ למצוא חיסון ל-HCV ספג מכה בשנת 2021, כשניסוי שכלל מאות משתמשי תרופות בזריקות הראה שהחיסון אינו יעיל. כעת, טוענים מומחים, ניסויי אתגר עם מתנדבים יכולים להיות הדרך הריאלית היחידה למציאת החיסון.
עם זאת, בדיקת חיסוני HCV בניסוי אתגר עשויה להצריך תקופת זיהום בנסיינים למשך ארבעה עד שישה חודשים. ג'ייק ליאנג, רופא-מדען במכון הלאומי לסוכרת ומחלות עיכול וכליות בבת'סדה, מרילנד, מסביר כי כרבע מזיהומי HCV חולפים באופן טבעי, ותקופת זיהום קצרה מדי עלולה להסוות את היעילות האמיתית של החיסון נגד זיהום כרוני.
סקר שנערך בקרב משתתפי הקבוצה ביחס לניסויי אתגר לצהבת C, שעשויים להתחיל כבר בשנה הקרובה, מצא שהם תומכים מאוד בניסויים אלה ונכונים לסבול את ההידבקות במשך מספר חודשים, במיוחד אם זה אומר שהתוצאות יספקו אישור ברור יותר ליעילות החיסון או שניסויי שדה ידרשו פחות משתתפים. המניע העיקרי של המשתתפים בניסוי הוא, כאמור, לעזור לאחרים, אך לרובם אין כל קונפליקט בין זה לבין קבלת פיצוי כספי הולם.
מחברי המחקר, רובם מועסקים או קשורים לקבוצה, הציעו למשתתפים פיצוי של כ-20,000 דולר עבור ניסוי של שישה חודשים, זינוק משמעותי מסכום של בין 2,500 דולר ל-6,000 דולר ארה"ב עבור השתתפות במחקרי אתגר בעבר. החוקרים מתכוונים לפרסם את התכניות לניהול הניסוי כפי שנעשה בניסוי החיסון לקורונה וכן להפיץ את תוצאות הניסוי במהירות ובפתיחות כדי למקסם את התועלת לחברה.
שול, הסטודנט מקליפורניה, אינו רואה סתירה בין רצונו לעשות טוב לבין 4,875 הדולרים שקיבל עבור השתתפותו בניסוי האתגר של זיקה. "שני הדברים שאני רוצה הם חיסון מוצלח של זיקה וכסף", הוא אומר. "זה מרגיש קצת מגוחך לומר את האחרון, אבל אני סטודנט לתואר שני. אני לא מרוויח הרבה".
הקבוצה אינה מקבלת מימון מיצרני תרופות או חיסונים, אך האירועים האחרונים האירו זרקור על חלק מהמימון שלה. בשנת 2022 היא קיבלה 375,000 דולר מקרן FTX, הזרוע הפילנתרופית של בורסת המטבעות הקריפטו FTX שקרסה. סם בנקמן-פריד, המייסד השותף של FTX, הורשע בתחילת נובמבר בהונאת רשת ואישומים אחרים שנבעו מתפקידו.
מוריסון אומר שהקבוצה נמצאת בתהליך של החזרת הכסף ושהניסיון הביא אותה להקפיד יותר על חקירת תומכים פוטנציאליים. רבים מהמממנים שלה – שתרמו סך של 7.8 מיליון דולר נכון ליולי 2023 – הם ארגונים פילנתרופיים הקשורים לתעשיית הטכנולוגיה, כולל Open Philanthropy שממומנת ברובה על ידי אחד ממייסדי פייסבוק, דסטין מוסקוביץ ואשתו קארי טונה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
