נתונים על ילדים עם מדולובלסטומה הזקוקים להסט של הנוזל המוחי-שדרתי (cerebrospinal fluid – CSF) לאחר כריתה, עודם חסרים. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Pediatric Neurology, ביקשו החוקרים להעריך את השכיחות ואת המאפיינים הקשורים לצורך בהסטת CSF לאחר ניתוח כריתה לטיפול במדולובלסטומה.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בוצע במתכונת רטרוספקטיבית, תצפיתית ובמרכז בודד. המחקר כלל 131 נבדקים ( ≥ 18 שנים), אשר עברו ניתוח כריתה לטיפול במדולובלסטומה (2010-2021). התוצא העיקרי של מחקר זה הייתה היארעות של צורך בביצוע הסטת CSF לאחר כריתה. מאפיינים דמוגרפיים, מאפיינים ביולוגיים של הגידול וצורך בהתערבויות, הוערכו באמצעות מודלים חד ורב-משתניים מותאמים.
תוצאות המחקר הדגימו כי השכיחות של הסטת CSF קבועה עמדה על 26.0% (רווח בר-סמך 95%: 18.7-34.3). גורמים הקשורים באופן בלתי-תלוי לצורך בביצוע הסטת CSF קבועה כללו - נפח מדולובלסטומה > 46.4 סמ"ק (יחס סיכויים: 2.919, רווח בר-סמך 95%: 1.191-7.156) וחדירה לכלי ה-CSF (יחס סיכויים: 2.849, 1.142-7.102). נמצא כי משך המחלה עשוי להיות משתנה הקשור לנפח הגידול ועם סיכון מוגבר לצורך בביצוע הסטת (1.006, 1.000-1.013) ונפח הגידול עשוי להיות מנבא בחולים שעברו כריתה לא מלאה (יחס סיכויים: 4.900, 0.992-24.208, P=0.05). לבסוף, נמצא כי תתי-קבוצות של חולים שעברו הסטת CSF קבועה, לפי מאפייני מחלה מולקולריים, לא הדגימו הבדל משמעותי בין תתי הקבוצות.
מתוצאות מחקר זה עולים גורמים מנבאים עיקריים לצורך בביצוע הסטת CSF קבועה, בחולים עם מדולובלסטומה. מחקר זה מצביע על כך שהשכיחות של הידרוצפלוס לאחר כריתה אינה גבוהה מספיק כדי להצדיק הסטת CSF קבועה ומניעתית בכל החולים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
