מטרת המחקר הייתה לבחון האם מחלות נגיפיות, חיידקיות, מטבוליות ואטואימוניות מתפספסות בתהליך אבחון שגרתי עבור ילדים המתגוררים באפריקה שמדרום לסהרה המתייצגים עם אנצפלופתיה חריפה וחמורה.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 134 ילדים (בגילאי שישה חודשים ועד 18 שנים) שהתייצגו עם קומה שלא בעקבות חבלה או סטטוס אפילפטיקוס באחד מארבעה מרכזים רפואיים באוגנדה, מלאווי ורוואנדה בין השנים 2015-2016. עבור 117 מהנבדקים, ניתן היה להרחיב את הבירור השגרתי בעזרת מבדק כמותני של תגובת שרשרת של פולימראז (quantitative Polymerase Chain Reaction - qPCR), עבור נגיפים חיידקים ומרכיב ריבוזום 16s, מטהגנומיקה, מטבולומיקה לא מסויימת ובדיקות סקר אימונוהסיטוכימיות למחלות אוטואימוניות.
תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר ביצוע בדיקות משלימות זוהו 14 (12%) נבדקים עם אנצפליטיס ממקור נגיפי, שמונה (7%) עם זיהומים חיידקיים של מערכת העצבים המרכזית וארבעה (4%) עם ממחלה מטבולית מורשת (Inherited Metabolic Disorder - IMD). לא זוהה אף מקרה של אנצפליטיס ממקור אוטואימוני. נצפתה עליה בסיכון לתוצאים ירודים עבור נבדקים שנזקקו לבדיקות נוספות לזיהוי הגורם לאנצפליטיס (יחס סיכונים מתוקנן של 3.59, רווח בר-סמך של 90%, 1.57-8.36), נבדקים עם זיהום נגיפי במערכת העצבים המרכזית (יחס סיכונים מתוקנן של 7.91, רווח בר-סמך של 90%, 2.49-30.07) ומטופלים עם IMD (יחס סיכונים מתוקנן של 9.1, רווח בר-סמך של 90%,1.37-110.45).
מסקנת החוקרים הייתה כי זיהומים חיידקיים ונגיפיים במערכת העצבים המרכזית ו-IMD מהווים סיבות שכיחות לאנצפלופתיה חדה וחמורה בילדים במדינות אוגנדה, מלאווי ורוואנדה אשר מתפספסות בבדיקות האבחנתיות בהם משתמשים בשגרה והינם קשורים לתוצאים ירודים. שיפור ביכולות האבחנתיות באזורים אלו יכול להביא לשיפור בתוצאי המחלה.
מקור: