פעוטות עם אפילפסיה פוקאלית (focal-onset epilepsy) הם אוכלוסייה בתת-ייצוג מחקרי, הצריכים הערכה קלינית ופרוגנוסטית נוספת, המתאימה להם. במחקר אשר פורסם בכתב העת 'Epilepsia', מטרת החוקרים הייתה לאפיין את האטיולוגיה ואת ההיסטוריה הטבעית של אפילפסיה פוקאלית בילדים.
עוד בעניין דומה
לצורך המחקר, החוקרים זיהו באופן רטרוספקטיבי את כל הפעוטות (בגילאים 0-24 חודשים) עם אפילפסיה פוקאלית המתגוררים במחוז אולמסטד במינסוטה, ארצות הברית, בתקופה בין 1980 ועד ל-2018, באמצעות מסג הנתונים 'Rochester Epidemiology Project'. החוקרים העריכו את השפעת האטיולוגיה הן על ההתקפים והן על התוצאים הנוירו-התפתחותיים והתמותה.
מתוך 686 ילדים הסובלים מאפילפסיה אשר החלה לפני גיל 18, 125 (18.2%) סבלו מהתקפים עם התחלה פוקאלית מתקופת הפעוטות. תקופות המעקב החציונית אחר קבוצה זו הייתה 10.9 שנים (טווח בין רבעוני [IQR] 6.2, 19.3). האטיולוגיה זוהתה בקרב 65.6% (מבנית N = 62, גנטית N = 13, הן מבנית והן גנטית N = 3, מטבולית N = 4). מתוך 107 מטופלים אחריהם נעשה מעקב למשך למעלה משנתיים, 38 (35.5%) פיתחו אפילפסיה עמידה לתרופות (DRE: drug-resistant epilepsy). DRE הייתה שכיחה יותר בקרב מטופלים אשר היו צעירים יותר בעת התחלת המחלה, וכן בקרב מטופלים עם epileptic spasms.י68 (63.0% מתוך המטופלים עם מעקב) סבלו מעיכוב התפתחותי במעקבם האחרון. אטיולוגיה ידועה, DRE, והמצאות epileptic spasms נקשרו באופן מובהק עם עיכוב (p < .001 for all). 15 מטופלים (12.0%) נפטרו בגיל חציוני של 7.1 שנים (IQR 1.7, 21.7), אך רק מקרה מוות אחד נקשר לפרכוס (suspected sudden unexpected death in epilepsy [SUDEP]). מתוך 20 פעוטות עם התפתחות תקינה בהתחלת מחלתם, ללא אטיולוגיה ידועה, ובעלי למעלה משנתיים של מעקב, אף לא אחד פיתח DRE, כולם היו נטולי התקפים במעקבם האחרון (95% ללא טיפול נוגד פרכוסים), וכולם היו תקינים מבחינה התפתחותית.
החוקרים מדגישים כי אפילפסיה פוקאלית של הילדות מהווה 18% מכלל מקרי האפילפסיה בילדות. מצב זה מאופיין עם אטיולוגיה ידועה בשכיחות רבה של המקרים, וכן בשיעור רב של DRE. עם זאת, פעוטות עם התפתחות תקינה, וללא גורם ידוע, נראים כבעלי פרוגנוזה טובה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
