מחקר שנערך במרכז הלאומי לחקר האוטיזם בישראל מצא קשר בין היקף ראש העובר בהריון לבין תסמיני הספקטרום האוטיסטי בילדות. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry.
עוד בעניין דומה
חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ורופאים מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, השותפים במרכז הלאומי לחקר אוטיזם, ערכו מחקר השוואתי של ממצאי אולטרסאונד טרום לידתי מהשליש השני ו/או השלישי להריון. ממצאי האולטרסאונד של 174 עוברים שפיתחו בהמשך אוטיזם בילדות הושוו לממצאי האולטרסאונד של אחיהם שהתפתחו באופן תקין ולקבוצת ילדים ללא בעיות התפתחות מהאוכלוסיה הכללית.
המחקר העלה שלעוברים שאובחנו בהמשך עם אוטיזם, כמו גם לאחיהם, נמדד היקף ראש קטן יותר בשליש השני להריון, בהשוואה לקבוצת הילדים ממשפחות ללא אוטיזם. אולם לקראת סוף ההריון, היקף הראש בקרב האחים חזר להיות תקין שלא כמו בקרב הילדים עם האוטיזם. בנוסף, מצאו החוקרים כי הפערים בגדילת הראש בין הקבוצות נראו בעיקר בעוברים ממין זכר ושפערים אלה קשורים לחומרת הסימפטומים בילדים עם אוטיזם.
"תוצאות המחקר מצביעות על כך שניתן למצוא סממנים מוקדמים לאוטיזם עוד ברחם", אומר פרופ' עידן מנשה מהמחלקה לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון. "הממצאים שלנו מצביעים על כך שגדילת ראש חריגה בהריון היא תכונה המאפיינת ילדים ממשפחות עם אוטיזם ובכך מצביעה על קשר גנטי אפשרי".
לדבריו, מחקרים קודמים דיווחו על חריגות בהיקפי ראש בשנה הראשונה לחיים בפעוטות שלאחר מכן אובחנו עם אוטיזם ובמעט מהמחקרים שנערכו בעוברים לא נמצאו ממצאים ברורים. "המחקר שלנו הוא הגדול והמקיף ביותר שבחן את הקשר בין גדילת הראש בהריון לאוטיזם והראשון שמראה שחריגות בגדילת הראש בילדים עם אוטיזם מתחילות כבר בשליש השני להריון", ציין פרופ' מנשה.
"מחקר זה מייצג שיתוף פעולה מתמשך בין רופאים לחוקרים במסגרת המרכז הלאומי לחקר אוטיזם", אומר ד"ר גל מאירי, מנהל היחידה הפסיכיאטרית לגיל הרך ב"סורוקה" והמנהל הרפואי של המרכז הלאומי לחקר אוטיזם. "שיתוף פעולה זה מהווה כר נרחב למחקרי עומק עם נתונים רבים על הילדים המאובחנים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי, מאפשר לאתר גורמי סיכון ולאפיין את תת הקבוצות השונות בספקטרום האוטיסטי.
"מחקרים נוספים הנערכים היום במרכז מסייעים להבין את התפתחות ההפרעה, את הקשר בין המאפיינים הביולוגיים למאפיינים ההתפתחותיים וההתנהגותיים ואנו מקווים שנוכל בהמשך להתאים המלצות טיפוליות ואישיות לכל ילד ולכל משפחה, על סמך המאפיינים הייחודיים לו בזמן האבחון ולפעמים אפילו לפני האבחון הרשמי".
המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של הסטודנט לרפואה אוהד רגב ובשיתוף חוקרים נוספים מאוניברסיטת בן גוריון ורופאים מבית החולים סורוקה וקופת חולים כללית: פרופ' מנשה, פרופ' רלי הרשקוביץ, פרופ' אילן דינשטיין, ד"ר מאירי, ד"ר אמנון הדר, גב' ג'ני שוסטר, גב' גל כהן, ד"ר חגית פלוסר וד"ר אנליה מיכאלובסקי.