טרשת נפוצה הינה מחלה אוטואימונית הגורמת לדה-מיאלניזציה, שטרם נמצא עבורה ביו-מרקר הנמדד בדם. ידוע כי כדוריות דם אדומות יכולות להוות מקור לביו-מרקרים כאלו, היות והן מכילות בתוכן מיקרו-רנ"א, המבקר תרגום חלבונים באמצעות קישור משלים לרנ"א שליח. כדוריות דם אדומות בפני עצמן אינן מבצעות שעתוק באופן פעיל, הרכב המיקרו-רנ"א שלהן צפוי להיות שמור באופן יחסי. מטרת החוקרים הייתה להעריך את הפוטנציאל של מיקרו-רנ"א שהופק מכדוריות דם אדומות, להוות ביו מרקר לטרשת נפוצה. בנוסף, ניסו החוקרים לאפיין את התרומה האפשרית של מיקרו-רנ"א משלפוחיות חוץ תאיות שמקורן בכדוריות דם אדומות, לפתולוגיה של המחלה.
עוד בעניין דומה
החוקרים בודדו כדוריות דם אדומות מדם מלא, באמצעות צנטריפוגה המפרידה רכיבי דם לפי צפיפות. לאחר מכן, ריצפו מיקרו-רנ"א מכדוריות דם אדומות של נבדקים מעוקבת תגלית, בה לקחו חלק 23 חולי טרשת נפוצה ו-22 נבדקי בקרה בריאים. החוקרים עיצבו עוקבה בלתי תלויה של 42 חולי טרשת נפוצה ו-45 נבדקים בריאים ונבדקים הסובלים ממיגרנה. באותה עוקבה, תיקפו את הביטוי המוגבר של צבר המיקרו-רנ"א miR‐183 י(hsa‐miR‐96‐5p, hsa‐miR‐182‐5p and hsa‐miR‐183‐5p). החוקרים יצרו מחוץ לגוף שלפוחיות חוץ תאיות שמקורן בכדוריות דם אדומות, וריצפו גם את המיקרו-רנ"א שבתוכן. לבסוף, ניסו לנבא את אתרי המטרה של המיקרו-רנ"א, תוך שימוש ב- miRDIPי(microRNA Data Integration Portal).
החוקרים מצאו כי מיקרו-רנ"א מסוג Hsa‐miR‐182‐5p ו-hsa‐miR‐183‐5p, היו מסוגלים להבחין בין חולי בטרשת נפוצה התקפית הפוגתית, לבין נבדקים הסובלים ממיגרנה או נבדקי בקרה בריאים, עם דיוק של 89%-94% וסגוליות של כ-90%. עוד נמצא כי בקרב חולי טרשת נפוצה, הביטוי של Hsa‐miR‐182‐5p ו-hsa‐miR‐183‐5p היה בקורלציה עם מדדי נכות פיזית, בעוד כי הביטוי של hsa‐miR‐96‐5p היה בקורלציה עם מדדי נכות קוגניטיבית. החוקרים דיווחו כי כדוריות דם אדומות אורזות מיקרו-רנ"א בשלפוחיות חוץ תאיות באופן בררני. מתוכם, 34 סוגים של מיקרו-רנ"א נמצאו ארוזים בשלפוחיות באופן שמבחין בין נבדקים בריאים לבין חולי טרשת נפוצה. לבסוף, נמצא כי אתרי מטרה מסוימים של אותם מיקרו-רנ"א נמצאים בחפיפה עם גנים הידועים ככאלה הנפגעים בטרשת נפוצה. אנליזת העשרת גנים העידה על מעורבותם בהתפתחות מערכת העצבים ודה-מתילציה של ההיסטון H3‐K27.
החוקרים הגיעו למסקנה כי מיקרו-רנ"א המהווים חלק מצבר ה-miR‐183 בכדוריות דם אדומות, יכולים לשמש כביו-מרקרים ספציפיים של מחלת הטרשת הנפוצה. ככאלה, הם יכולים לסייע באבחנה וכן במעקב אחר נכות. החוקרים הראו כי מיקרו-רנ"א הנמצא בכדוריות דם אדומות ובשלפוחיות החוץ תאיות שלהן, מתמקד בגנים הנפגעים בטרשת נפוצה. עובדה זו תומכת בטענה כי יש להם תרומה לפתופיזיולוגיה של המחלה, במסלולים שכבר דווחו בעבר.
מקור: