• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
קורונה בישראל

נתניהו מציע לבר סימן טוב לחזור לתפקיד בכיר במאבק בקורונה

לקראת סיום פעילות פרויקטור הקורונה, פרופ' גמזו, מסתמן כי תפקיד ניהול החזרה לשגרה מיועד למשה בר סימן טוב, שמסר: "אין הצעה קונקרטית"

משה בר סימן טוב, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות. צילום: פלאש 90

מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משה בר סימן טוב, קיבל בימים האחרונים הצעה מראש הממשלה נתניהו לחזור לתפקיד ניהולי בכיר במאבק בקורונה. כך מדווח הבוקר (ד') אדיר ינקו ב"ידיעות אחרונות".

בדיווח נמסר כי ההצעה הוגשה לקראת הסיום הצפוי של פעילות פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו בסוף אוקטובר ושובו לניהול המרכז הרפואי איכילוב. עם זאת, דווח שבין ראש הממשלה לפרופ' גמזו "מערכת יחסים עכורה". בר סימן טוב מסרב לפי שעה להגיב לדיווח. הוא אמר אמש בראיון לחדשות ערוץ 12 כי אין לו כוונה להשתלב במערכת הפוליטית אבל רמז כי הוא מתבקש מעת לעת לאחרונה לייעץ לראש הממשלה.

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי הגיב הבוקר לנושא: "איתי לא התייעצו בנושא הזה". גם שר הבריאות אדלשטיין סירב להגיב וכמוהו פרופ' גמזו. לוי אמר לגל"צ: "נצטרך לראות את העניין ולדבר. הטיפול בקורונה כולל אלפי דברים מדי יום ואני כמנכ"ל משרד הבריאות וצמרת המשרד פועלים יחד עם גמזו במערכה רב מערכתית בקורונה. ראש הממשלה לא התייעץ איתי אלא עם השר. איתי לא התייעצו".

לפי הדיווח ב"ידיעות אחרונות", "בכירים במערכת הבריאות סיפרו שההצעה לבר סימן טוב טרם גובשה סופית אך ככל הנראה תתמקד בניהול החזרה לשגרה".

ביוני, כאשר הודיע על פרישתו מתפקיד המנכ"ל, קיבל בר סימן טוב הצעה לחזור לתפקיד ביצועי אחר במערכת הבריאות אך סירב לו. אמש מסר את תגובתו: "גורמים בממשלה מתייעצים איתי מעת לעת ואני מביע את דעתי בנוגע למצב - לא ניתנה לי שום הצעה קונקרטית".

על "היחסים העכורים" שבין נתניהו ופרופ' גמזו נאמר בדיווח: "נתניהו התעלם באופן כמעט גורף מהמלצתו של פרופ' גמזו להטיל סגר פחות הדוק" ו"אף התייחס אל פרופ' גמזו בזלזול מופגן. גמזו אמר למקורביו לאחר מכן: 'אני חוזה בסיוט הזה עם בחילה'".

לעומת זאת, לראש הממשלה היו יחסים טובים עם בר סימן טוב מיד כשפרצה המגיפה ובגל הראשון ושיתוף הפעולה ביניהם "הוביל להישגים משמעותיים, בהם ירידה בשיעורי התחלואה. בימים מסוימים היא הגיעה אל מתחת ל-20 מאובחנים חדשים ביממה".

אלא שלצד זה נמתחה על בר סימן טוב ביקורת שהוא שידר בהופעותיו בתקשורת התנהלות של "פאניקה" ו"היסטריה" והוביל לצעדים נרחבים שפגעו במשק בהיקף חסר תקדים.

בראיון עם קרן מרציאנו בחדשות ערוץ 12 התבטא בר סימן טוב, בין השאר, כי לדעתו מתווה הרמזור של פרופ' גמזו לא ישים ולא יעיל. הוא הודה שהציבור איבד את האמון במקבלי ההחלטות. "חזרנו לשגרה במקום לחזור לשגרת קורונה", אמר בר סימן טוב. "כשראינו את המספרים עולים, לא תיקנו את זה מיד. ההחלטות לא תוקנו בזמן".

עוד אמר: "בהתחלה יצאנו מהסגר הראשון בצורה מסודרת, הלימודים בכיתות הנמוכות היו בקפסולות, אבל אז כל זה נשחק. פתיחת מערכת החינוך היא אחת מנקודות התורפה המרכזיות בהתמודדות עם הקורונה. הילדים התערבבו בחוגים ואחרי הצהריים בהסעות. זה היה כמו לנהל משא ומתן עם הנגיף ולעגל פינות. 300-200 עובדי הוראה בכל הארץ היו מאומתי קורונה והסתובבו מחוץ לבתיהם ובין מוסדות חינוך. אם לא שומרים על הכללים, הנגיף תוקף".

בר סימן טוב הביע חשש מהתקהלויות וקבע: "אנשים פחות מקפידים עתה על ההנחיות. המשמעות היא שהסגר הנוכחי יצטרך להיות יותר ארוך".

עוד אמר בראיון: "חששתי בגל הראשון שמספר המתים עלול להגיע ליותר מ-5,000. עכשיו יש תרחישים שמציגים מספרים גבוהים יותר. אם נגיע לחורף עם עלייה במספר החולים הקשים, מערכת הבריאות לא תדע לתת להם את המענה והמספרים יעלו. מערכת הבריאות תצליח להתמודד עם העלייה במספר החולים הקשים אך יהיה לכך מחיר - האם יינתן אז הטיפול הטוב ביותר? כיצד תהיה פעילות השגרה של בתי החולים?".

על מערך החקירות האפידמיולוגיות שכלפיו נמתחה ביקורת אמר בר סימן טוב: "זה דבר חשוב. גייסנו עשרות ובהמשך מאות אנשים לשם כך, אבל גם המערך הטוב ביותר לא יאפשר לחזור לשגרה שאיננה שגרת קורונה".

נושאים קשורים:  פרופ' רוני גמזו,  בנימין נתניהו,  סגר,  יציאה מהסגר,  חדשות,  קורונה,  מאבק בקורונה,  מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב
תגובות
אנונימי/ת
30.09.2020, 12:43

לא לחינם הזמין העורב את הזרזיר.

אנונימי/ת
01.10.2020, 01:01

סימן טוב זה כישלון וסימן רע. הגל הראשון של הקורונה בניגוד למנטרה המוטעית שחוזרים עליה כל הזמן הייתה כישלון גדול שכעת משלמים.
המספרים הנמוכים של חולים ומתים היו בזכות הסגר המוקדם שביבי החליט מסיבות פוליטיות. שאר ניהול המשבר כולו כישלון. בתי האבות הופקרו, לא הוקם מערך בדיקות, לא מערך חקירות, ניקנה ציוד לא נכון במליארדים ולא יצרו תכנית יציאה מהסגר. הכל בגלל שסימן טוב פקידון אוצר שלא יודע לנהל 4 אנשים הוא ריכוזי וניסה לנהל הכל. לא הוקם גוף רציני שינהל את המשבר. זה האיש שביבי רוצה. ביבי תמיד בוחר את האנשים הלא מתאימים. אני לא מדבר לאיזה מערכת בריאות רזה הביא אותנו.

אנונימי/ת
02.10.2020, 13:18

למה לא ביטן?
למה לא אמסלם?
ומירי רגב, אוחנה
בכלל, מי צריך היום רופאים לטפל במחלות שיש כל כך הרבה חסרי השכלה לחלוטין!.