פרכוסים מוקדיים

הבטיחות והיעילות של הוספת טיפול עם Cenobamate במטופלים עם פרכוסים מוקדיים

מחקר מצא כי הוספת טיפול עם Cenobamate מפחיתה משמעותית את תדירות הפרכוסים המוקדיים. Cenobamate הינה אופציה טיפולית יעילה במטופלים לא מאוזנים, אך יש לתת את הדעת גם לתופעות הלוואי, בעיקר כשניתנת במינון גבוה

09.02.2020, 11:16

יותר משליש מהמטופלים עם אפילפסיה הינם עמידים לטיפול, לכן טיפולים חדשים ויעילים יותר נדרשים על מנת להשיג חופש מפרכוסים. Cenobamateי(YKP3089) הינה תרופה אנטי-אפילפטית שעדיין נחקרת, שהראתה פעילות נוגדת פרכוסים בטווח רחב, במחקרים טרום-קליניים ובמודלים של פרכוס. בוצע מחקר שמטרתו הייתה להעריך את הבטיחות, היעילות והסבילות של הוספת טיפול עם Cenobamate במטופלים עם התפרצות אפילפסיה מוקדית (חלקית) לא מאוזנת.

מחקר רנדומלי רב-מרכזים בסמיות כפולה, המתבסס על dose-response, נערך ב-107 מרכזים לאפילפסיה ונוירולוגיה ב-16 מדינות שונות. במחקר השתתפו מטופלים מבוגרים (בגילאי 18-70) הסובלים מפרכוסים מוקדיים, למרות הטיפול עם 1-3 סוגים של תרופות אפילפטיות. המשתתפים חולקו רנדומלית (1:1:1:1) באמצעות מערכת תגובה אינטראקטיבית ברשת, לפי גודל בלוק של 4 בתוך כל מדינה. המטופלים חולקו לקבוצות של תוספת טיפול פומי עם Cenobamate פעם ביום לפי מינונים של 100 מ"ג, 200 מ"ג או 400 מ"ג, או אינבו, לאחר הערכת בסיס של 8 שבועות. המטופלים, החוקרים וצוות המחקר כולו מוסכו לשיוך הטיפולי. המחקר כלל שלב טיטרציה של 6 שבועות ושלב אחזקה של 12 שבועות. תוצא היעילות הראשוני שנבדק היה אחוז השינוי משלב הבסיס ההתחלתי בתדירות של פרכוס מוקדי, במהלך 28 ימים (פרכוסים חלקיים פשוטים עם סימנים מוטורים, פרכוסים חלקיים מורכבים עם פגיעה במצב ההכרה, או פרכוסים חלקיים המתפתחים להיות דו-צדדיים טונים-קלונים). התוצא נבחן באוכלוסיית הכוונה-לטפל (intention-to-treat) המותאמת (מנה אחת של טיפול ומעלה וכל נתון לגבי פרכוס שאינו מחלק מרמת הבסיס [post-baseline]) ושיעור המגיבים (ירידה של 50% ומעלה) נבחן באוכלוסיית המחקר, בשלב האחזקתי של הטיפול (מנה אחת של טיפול ומעלה וכל נתון לגבי פרכוס שאינו חלק מרמת הבסיס [post-baseline]). תוצאי היעילות הראשוניים נבחנו באמצעות פרוצדורה היררכית של step-down והשוו 200 מ"ג לעומת אינבו, 400 מ"ג לעומת אינבו ולאחר מכן 100 מ"ג לעומת אינבו. בטיחות וסבילות הושוו באופן תיאורי בין קבוצות הטיפול השונות, בכל המטופלים שחולקו רנדומלית לקבוצות.

בין ה-31 ביולי 2013 ל-22 ביוני 2015, 437 מטופלים חולקו רנדומלית לקבלת אינבו (108 מטופלים) או Cenobamate במינון 100 מ"ג (108 מטופלים), 200 מ"ג (110 מטופלים) או 400 מ"ג (111 מטופלים). מבין מטופלים אלו, 434 (106 [98%] בקבוצת האינבו, 108 [100%] בקבוצת ה-100 מ"ג, 109 [99%] בקבוצת ה-200 מ"ג, ו-111 [100%] בקבוצת ה-400 מ"ג) מטופלים נכללו באוכלוסיית הכוונה-לטפל המותאמת ו-397 (102 [94%] בקבוצת האינבו, 102 [94%] בקבוצת ה-100 מ"ג, 98 [89%] בקבוצת ה-200 מ"ג, ו-95 [86%] בקבוצת ה-400 מ"ג) נכללו באוכלוסיית הכוונה-לטפל המותאמת, בשלב האחזקתי. החציון של אחוז השינוי בתדירות הפרכוסים היה 24.0%- (טווח בין-רבעוני 45.0%- עד 7.0%-) בקבוצת האינבו, בהשוואה ל-35.5%- (62.5%- עד 15.0%-; P=0.0071) בקבוצה שנטלה מינון של 100 מ"ג, 55.0%- (73.0%- עד 23.0%-; P<0.0001) בקבוצה שנטלה מינון של 200 מ"ג ו-55.0%- (85.0%- עד 28.0%-; P<0.0001) בקבוצה שנטלה מינון של 400 מ"ג. שיעור המגיבים בתקופת הטיפול האחזקתי היה 25% (26 מתוך 102 מטופלים) בקבוצת האינבו, בהשוואה ל-40% (41 מתוך 102; יחס סיכויים 1.97, רווח בר-סמך 95% 1.08-3.56; P=0.0365) בקבוצה שנטלה מינון של 100 מ"ג, 56% (55 מתוך 98; 3.74, 2.06-6.80; P<0.0001) בקבוצה שנטלה מינון של 200 מ"ג ו-64% (61 מתוך 95; 5.24, 2.84-9.67; P<0.0001) בקבוצה שנטלה מינון של 400 מ"ג. תופעות לוואי כתוצאה מהטיפול אירעו ב-76 (70%) מתוך 108 המטופלים בקבוצת האינבו, 70 (65%) מתוך 108 בקבוצה שנטלה מינון של 100 מ"ג, 84 (76%) מתוך 110 בקבוצה שנטלה מינון של 200 מ"ג ו-100 (90%) מתוך 11 בקבוצה שנטלה מינון של 400 מ"ג.

תופעות לוואי כתוצאה מהטיפול שהובילו להפסקת הטיפול, אירעו ב-5 (5%) מהמטופלים בקבוצת האינבו, 11 (10%) מהמטופלים בקבוצה שנטלה 100 מ"ג, 15 (14%) מהמטופלים בקבוצה שנטלה 200 מ"ג ו-22 (20%) מהמטופלים בקבוצה שנטלה 400 מ"ג. בקבוצה שנטלה Cenobamate במינון 200 מ"ג, דווח מקרה אחד משמעותי של תגובה לתרופה עם אאוזינופיליה וסימפטומים סיסטמיים. לא דווחו מקרי תמותה.

מסקנת החוקרים הייתה כי הוספת טיפול עם Cenobamate מפחיתה את תדירות הפרכוסים המוקדיים (חלקיים), באופן תלוי מינון. תופעות לוואי כתוצאה מהטיפול, נפוצות יותר במינון גבוה. נראה כי Cenobamate הינה אופציה טיפולית יעילה, במטופלים עם פרכוסים מוקדיים שאינם מאוזנים.

מקור:

Krauss G.L. et al. (2020) The Lancet Neurology. 19, 38

נושאים קשורים:  פרכוסים מוקדיים,  תרופות אנטי-אפילפטיות,  אפילפסיה,  תופעות לוואי,  מחקרים
תגובות