תוצרי הבריאות במדינת ישראל הם מהטובים בעולם. אנחנו מפורסמים באריכות החיים, וכן באחוזי ריפוי והצלחות טיפוליות בתחומים שונים. הצטיינות זאת, ככל הנראה, לא נובעת מתכנון ותקצוב נכון של מערכת הבריאות בישראל. ההצטיינות היא בזכות איכותם והתרומה האישית של הרופאים, האחיות והצוותים הרפואיים המקפידים על הידע והטיפול הנכון למרות העומס ההולך וגובר.

מערכת היחסים בין רופאים לחברות התרופות מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת הבריאות במדינת ישראל, כמו בעולם כולו. במערכת יחסים זו היבטים חיוביים רבים, כגון יצירתן של טכנולוגיות חדשות, עדכון הרופאים אודות מוצרים חדשים ומימון של מחקר ותכניות לימוד שלא היו יכולים להתקיים ללא הקשר בין הרופאים לחברות התרופות. כבר לפני כ-14 שנים, חשבו בהסתדרות הרפואית כיצד למסד קשר זה באופן המקדם את הרפואה ומפיג את החשש של אינטרסים זרים שאינם קשורים לטובת המטופל או לחשיפת האמת המדעית.

הקוד האתי של הרופאים מחייבם בראש ובראשונה לבריאות מטופליהם. לאחר מחשבה רבה, בחינת היבטים שונים ומורכבים, נכתב קוד התנהגות אתי בין הרופאים לחברות התרופות אשר שימש כמורה נבוכים ליחסים בינהם. קוד זה מיזער ככל הניתן את החשש להשפעה בלתי הוגנת על שיקוליהם המקצועיים של הרופאים. הקוד עודכן ב-2014 ויצא כאמנה משותפת לרופאים וחברות התרופות.

עקרונות הקוד האתי הם: שקיפות הקשרים והמימון ואיסור העברת כספים ישירות לרופאים. מימון השתלמויות, מחקר, נסיעות לכנסים ועזרה בכנסים מקצועיים נעשית דרך הנהלות המוסדות הרפואיים או האיגודים המקצועיים. בנוסף קיים איסור על חברות התרופות והציוד הרפואי להשפיע על התכנים המקצועיים אפילו באירועים והרצאות אותם הם מממנים. קראנו לרופאים להיות ביקורתיים, ולשמור על האוטונומיה המקצועית והאקדמית שלהם. מאז חתימת האמנה עם חברות התרופות ב-2014, מתכנסת בהר"י הועדה לקיום האמנה כל רבעון. אנו דנים בתלונות כנגד חברות או רופאים. עד כה הרופאים והחברות המסחריות תיקנו את התנהגותם בכל פעם שמצאנו לנכון להעיר על התנהלות לא ראויה.

כל כנס המפורסם דרך הר"י לרופאים עובר ביקורת ונדרש לעמוד בכללים האתיים. חל שינוי מרשים בהיענות ושמירת דרישות האמנה האתית המשותפת. האתיקה הרפואית פועלת דרך חינוך ושכנוע. ציבור הרופאים מורגל בהתחייבויות כמו השבועה המפורסמת שלנו ואין זה זר להתנהלותנו במקצוע הרפואה. השימוש בחקירות בהענשה נכונה לבתי משפט ככוח הרתעה.

בהמשך לתוכנית טלוויזיה אשר חשפה שיח לא ראוי ומכוער, בין תועמלנית חברת תרופות לבין רופאים, נעשה ספין תקשורתי ופרלמנטרי  לאחר ישיבת הועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ שלי יחימוביץ, יצא חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא. החוזר נכתב ללא שיתוף גורמים בהר"י והוצג לראשונה בישיבת המשך של הועדה לביקורת המדינה. בחוזר זה סעיפים הסותרים את ההסכמים הקיבוציים של הר"י הנוגעים לעבודה נוספת של רופאים ועוד. על כך הכריזה הר"י סכסוך עבודה.
חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מכיל איסור גורף על מפגשי רופאים עם נציגים רפואיים ויצרני ציוד רפואי בארבע עיניים. דבר המרמז על שתי אפשרויות. הראשונה, כאילו כל הרופאים ונציגי חברות התרופות עוסקים בפעילות לא הגונה, כגון העברת שוחד. האפשרות השניה המרומזת היא שלרופאים אין יכולת חשיבה ובקורת על הנמסר להם.

הפתיע אותי מאד כי ח"כ המזוהה כסוציאל דמוקרטית לא רואה את הבעיה העקרונית

הנושא בו עסקתי כיו"ר הלשכה לאתיקה התייחס לשתי נקודות עיקריות. הנקודה הראשונה: כבוד המקצוע והשניה "כבוד האדם" של הרופא.

כבוד המקצוע: בחוק ובאתיקה העוסקים בפרסום ופרסומת רופאים יש איסור לפגוע בכבוד המקצוע. איסור זה נובע משום הסכנה לבריאות המטופלים. אם ההשתלחות ברופאים תגרום לציבור המטופלים לא לסמוך על עולם הרפואה והרופאים, הם לא יענו לקבל הטיפול הרפואי בתרופות ובפעולות ויסבלו מסיבוכי המחלות. כמו כן יפגע אפקט האינבו (פלצבו) שהוא חזק כאשר יש קשר טוב בין המטפל למטופל ואמון ביניהם. כיום, יש תיירים רבים המגיעים מברית המועצות לשעבר, הטוענים כי אינם סומכים על יושרת הרופאים שם, לא היינו רוצים להגיע למצב דומה בו ינדדו מטופלים ישראלים לארצות ניכר.

הנקודה השניה היא במישור האזרחי. כדי לשמור על "כבוד האדם" של הרופא אסור להגביל את זכותו להיפגש עם כל אדם אחר בדיוק כמו כל אזרח במדינה דמוקרטית. השאלה האם למנכ"ל משרד ממשלתי יש הזכות למנוע מפגש של שני בעלי מקצוע מסוים בחוזר מטעמו. זהו תקדים מסוכן לחברה דמוקרטית. החלת חוזר כזה דוקא על הרופאים מהוה פגיעה אנושה בזכויות הפרט של הרופאים בישראל. הפתיע אותי מאד כי ח"כ המזוהה כסוציאל דמוקרטית לא רואה את הבעיה העקרונית. ברור לי כי חשבה לפעול לטובת החולים, אולם יש כוונות טובות המובילות אותנו למקומות רחוקים מידי. עצוב.

אין ספק כי הקשר בין הרופאים וחברות התרופות מורכב מאד. למדנו אותו ביסודיות, על כל צדדיו, בנינו מערכת המאזנת חסרונות מול יתרונות. בדיוק כמו העיסוק היומי שלנו ברפואה. בעיות מורכבות לא ניתן לפתור באבחת גרזן.

למען הסר ספק, אני בעד הענשה של פושעים. יש להעניש רופאים אשר משנים התנהגות מרשמית או משכנעים רכישת ציוד ותרופות כנגד קבלת טובות אישיות. אם התבצעה עבירה יש משטרה ובתי משפט שתפקידם לטפל בזאת.

חשבתי כי כבודם של הרופאים ,אשר ברובם המוחלט הם אזרחים הגונים, התורמים מיכולתם לחברה, מחייב להתגייס למחאה כנגד התייחסות כוללנית מבזה כלפינו. וכמובן לטובת המטופלים.