שכיחות הדמנציה בקרב בני 60 ומעלה בישראל נמוכה בהשוואה למדווח במדינות מערב אירופה ובארה"ב: 5.1% בישראל, לעומת 6.8% באירופה ו-5.7% בארה"ב. עם זאת, קיימת אפשרות שנושא זה מצוי בארץ בתת אבחון.
עוד בעניין דומה
כך עולה מממצאי הסקר הלאומי הראשון בנושא הדמנציה בישראל שבוצע על ידי צוות של משרד הבריאות ובראשו פרופ' תמר שוחט, מנהלת המרכז לבקרה ומניעה של מחלות. הנתונים יוצגו לראשונה בשבוע הבא (9 במאי) בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות שיתקיים בתל אביב.
בניתוח הממצאים השתתפו גם ענבר צוקר, מירי לוצקי, שלי שטרנברג ואיריס רסולי ממשרד הבריאות.
הסקר גילה עוד את הממצאים הבאים:
- שיעורי הימצאות דמנציה בישראל עמדו על פי הסקר ב-2.5% בבני 45 ומעלה ו-6.4% בבני 65 ומעלה.
- שיעורי ההימצאות עלו עם הגיל: 1.4% בבני 74-65, 8.4% בבני 84-75 ו-22.2% בבני 85 ומעלה.
- שיעור דמנציה גבוה יותר בקרב נשים לעומת גברים: 2.8% לעומת 2.2% בגיל 45 ומעלה ו- 6.7% לעומת 5.3% בגיל 65 ומעלה.
- מתוך כל מקרי הדמנציה שדווחו, 36% אותרו על סמך אבחנה בלבד, 19.3% על ידי בדיקת נתונים לגבי רכישת תרופות לדמנציה ו-44.7% ענו על שני הקריטריונים.
- כשני שלישים מהלוקים בדמנציה, 64.1%, רכשו תרופה לפחות פעם אחת.
- שיעור רכישת תרופות לנושא זה היה גבוה יותר באופן מובהק ביהודים לעומת ערבים - 65.1% לעומת 48.6%, ובקרב המשתייכים למעמד סוציואקונומי גבוה לעומת הנמוך - 76.7% לעומת 48.6%.
משנת 2013 פועלת בישראל תכנית לאומית להתמודדות עם אלצהיימר ודמנציות אחרות בהובלת האגף לגריאטריה במשרד הבריאות.
הצורך בעריכת סקר בנושא הדמנציה, מסבירות עורכות המחקר, מתבקש לנוכח העלייה בתוחלת החיים שגם מצביעה על העלייה בהימצאות דמנציה ואלצהיימר. "מטרות הסקר", הוסיף הצוות בדיווחו, "הן הערכה לגבי שיעורי הימצאות הדמנציה בישראל ואפיון הלוקים במחלה".
לצורך הסקר ניסח צוות מומחים הגדרת מקרה ולפיו נשלפו נתונים לגבי החולים ממאגרי המידע הממוחשבים של ארבע קופות החולים. הגדרת מקרה כללה רישום של אבחנת דמנציה על סמך שני ביקורי רופא או כאבחנה קבועה, או על פי רכישות תרופות לדמנציה.
אוכלוסיית הסקר כללה את כל מבוטחי הקופות מגיל 45 ומעלה (נכון לסוף 2016). משתתפי הסקר שויכו לקבוצות גיל ולרמה חברתית-כלכלית לפי מקום המגורים.
תוצאות הסקר הלאומי מצביעות על שיעור הימצאות נמוך יותר של דמנציה בישראל בהשוואה לארצות מערביות אחרות. נמצאו פערים בטיפול הקשורים למאפיינים דמוגרפיים. סיבות אפשרויות לכך הן תת אבחון, העדר מודעות בקרב אנשי המקצוע וגם הציבור הרחב, חוסר בשירותי גריאטריה ברפואה הציבורית ופנייה לאבחון במערכת הפרטית.
עתה יש כוונה להצליב את הנתונים הללו עם נתונים נוספים מתוך מאגרי מידע לאומיים אחרים לבחינת עומס התחלואה והשימוש בשירותים רפואיים. הממצאים המשולבים יהוו בסיס לקביעת מדיניות עתידית בתחום הדמנציה.