חדשות

סיטגליפטין הינו מעכב ה-DPP4 הבטוח ביותר לחולי סוכרת סוג 2

לפי תוצאות מחקר שהתפרסמו ב-JAMA Cardiology, התרופה איננה קשורה בסיכון כלשהו לפתח אי ספיקת לב בחולי סוכרת הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר

24.04.2016, 11:10
בדיקת רמת הסוכר בדם (צילום: אילוסטרציה)

חולי סוכרת סוג 2 המאובחנים עם אי ספיקת לב חדשה נמצאים בסיכון מוגבר, והסוכרת כשלעצמה מהווה גורם סיכון של כ-30% לאשפוז בשל אי ספיקת לב, לפי מחקרים אחרונים.

עיון מעמיק בנתונים ממחקר ה-TECOSי(Trial Evaluating Cardiovascular Outcomes With Sitagliptin) אשר בדק טיפול בסיטגליפטין (ג'נוביה, מרק) בחולי סוכרת סוג 2 מאשר כי תרופה זו, ממשפחת מעכבי ה-DPP4, איננה קשורה בסיכון כלשהו לפתח אי ספיקת לב בחולי סוכרת הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר; כך פורסם לאחרונה ב JAMA Cardiology.

במחקר נצפו מספרים דומים של חולים עם אשפוז בשל החמרה באי ספיקת הלב בין קבוצת הסיטגליפטין לפלצבו (345 לעומת 347, בהתאמה, יחס סיכונים 1, י95% רווח סמך 0.80-1.25).

בתת-האוכלוסייה עם אי ספיקת לב קודמת לתחילת המחקר, לא נצפה הבדל בין הקבוצות בשיעור האשפוזים, תמותה קרדיווסקולרית או בשילוב ביניהם. תמותה מכל סיבה בקבוצת הסיטגליפטין היתה 68/228 (29.8%) לעומת 66/229 בקבוצת הפלצבו (28.8%).

יש לציין, כי גם במחקר ה-TECOS וגם במחקר קודם (SAVOR-TIMI-53)ילא נצפה קשר בין החמרת אי ספיקת לב לרמת HbA1c בבסיס.

"בסך הכל נתונים אלו מאוד מעודדים ומרגיעים עבור המטופלים בסיטגליפטין", אמר הקרדיולוג בנג'מין שיריקה (Scirica) מבית הספר לרפואה של הרווארד במאמר מערכת של ה-JAMA Cardiology.

ממצאים אלו מה-TECOS דווחו בספטמבר 2015, בכנס האחרון של החברה האירופאית לקרדיולוגיה. הפרסום כעת, על ידי הקרדיולוג דארן מקגווייר (McGuire) מאוניברסיטת טקסס סאות'ווסטרן, נעשה על רקע דרישת ה-FDA לפרסום מידע בטיחותי על אודות סיכון קרדיווסקולרי הכרוך בתרופות saxagliptin ו-alogliptinי(Onglyza, AstraZeneca ו-Nesina, Takeda, בהתאמה) ותכשירי קומבינציה נוספים המכילים תרופות אלו, אשר הדגימו עלייה משמעותית בסיכון להחמרה באי ספיקת לב.

"מבין שלוש תרופות אלו, סיטגליפטין נראית כבטוחה ביותר מבחינה קרדיווסקולרית", אמר ד"ר שיריקה.

בנוגע לסיבה להבדלים, אמר הרופא כי ככל הנראה יש שוני בין התרופות באותה קבוצה. לדבריו, במאמר זה, ד"ר מקגווייר וחבריו מספקים מידע פרטני מאוד לגבי החמרה באי-ספיקת לב במחקר ה-TECOS, וממידע זה עולה כי אין עדות לעלייה בסיכון לאשפוז בשל אי ספיקת לב, גם לא בתת הקבוצות השונות.

לדבריו, ד"ר מקגווייר וחבריו מסכימים, כי ממחקר ה-TECOS לא עולה שום עדות לעלייה בסיכון קרדיווסקולרי בטיפול בסיטגליפטין. עלייה בסיכון לאשפוז עקב אי ספיקת לב כן נצפה בשני מחקרים גדולים קודמים עם מעכבי DPP4 אחרים - SAVOR-TIMI-53 עם סקסגליפטין ו-EXAMINE עם אלוגליפטין.

לדברי שיריקה, אוכלוסיית המטופלים ב-3 המחקרים היתה די דומה, ושוני קל בין הקבוצות לא מסביר את ההבדל בתוצאות. בנוסף לכך, כל 3 המחקרים השתמשו בהגדרות קשיחות ודומות של נקודת הסיום מבחינת אי ספיקת לב.

הסבר אפשרי אחד הוא שוני במאפיינים הפרמקולוגיים של סיטגליפטין לעומת 2 התרופות האחרות. ככל הנראה יש הבדל בין התרופות בסלקטיביות עבור סובסטרטים אחרים מ-GLP1, ובכך תיתכן השפעה על הסיכון להחמרה קרדיווסקולרית באי-ספיקת לב.

כמו כן, הוזכרו שני מחקרים קטנים יותר אשר עסקו בטיפול באינקרטין והקשר לתפקוד לבבי. באחד ממחקרים אלו, ב-254 מטופלים, הודגם כי טיפול בווילדגליפטין העלה נפח סוף דיאסטולי בחדר, בהשוואה לפלצבו.

בסך הכל, קבוצת תרופות זו הינה בטוחה ללא עלייה בתמותה קרדיווסקולרית, אוטם לב או שבץ מוחי. עם זאת, חוזר ואומר ד"ר שיריקה, סיטגליפטין הינה הבטוחה מבין התרופות האחרות בקבוצה.

למרות ממצאים מעודדים אלו של מחקר ה-TECOS, המחקר לא הדגים תועלת קרדיווסקולרית לסיטגליפטין. זאת, לעומת תוצאות מחקר EMPA-REG אשר דווחו בכנס החברה האירופאית לחקר הסוכרת בשטוקהולם, שהראו לראשונה ירידה בתמותה קרדיווסקולרית ובתמותה כוללת באוכלוסייה דומה לזו של TECOS, אשר טופלה במעכב SGLT-2 - אמפגליפלוזין (Jardiance, יBoehringer Ingelheim).

אמפגליפלוזין הראה גם קשר לירידה בסיכון לאשפוז בשל אי ספיקת לב, ובכך ככל הנראה הוריד את התמותה הקרדיווסקולרית, שכן לא הודגמה ירידה בשיעורי אוטם לב ושבץ מוחי - נקודה אשר עוררה דיון רב בנושא.

נתונים אלו ממחקר ה-EMPA-REG, אשר דורשים אישוש במחקרים הבאים, מראים לראשונה כי תרופות לסוכרת יכולות לשפר תוצאות קרדיווסקולריות, אומר ד"ר שיריקה, ולכן קבוצת התרופות המעכבות SGLT-2 העלתה למעשה את הרף בהיבט הציפיות מהטיפול בסוכרת.

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  סיטגליפטין,  ג'נוביה,  חברת "מרק",  אי ספיקת לב,  סוכרת,  מחקר TECOS,  בעיות קרדיווסקולריות,  מעכב DPP4