צוות חוקרים מאוניברסיטת הרווארד וממכון MIT דיווח בשבוע שעבר לכתב העת Current Biology, כי גילה שקיים שוני בהרכבו הכימי של מוליך עצבי במוח אדם בריא ובמוח אדם הסובל מאוטיזם. לדברי החוקרים, התגלית היא עליית מדרגה בהבנת תופעת האוטיזם, וייתכן שהיא עשויה לשפר בעתיד את יכולת האבחון והטיפול המוקדם במחלה.
עוד בעניין דומה
בהודעה לתקשורת שהפיצה אוניברסיטת הרווארד נמסר, כי השוני במבנה הכימי של המוליך העצבי במוח התגלה מתצפית שהציגה תגובות שונות במוליך זה בין שני אנשים – עם ובלי אוטיזם.
ראש צוות המחקר מסרה, כי "זו הפעם הראשונה שנמצא קשר בין מוליך עצבי מסוים במוח לבין התנהגות אוטיסטית
את קבוצת המחקר הובילה ד"ר קרוליין רוברטסון. החומר הכימי שמרכיב את המוליכים העצביים במוח (נוירו-טרנסמיטורים) הוא גאמא-אמינו-בוטירית או בקיצור "גאבא" (GABA).
ראש צוות המחקר מסרה, כי "זו הפעם הראשונה שנמצא קשר בין מוליך עצבי מסוים במוח לבין התנהגות אוטיסטית". זו גם הפעם הראשונה שיש לכך ראיות בבני אדם. לממצאים, הדגישה, ערך רב בחקר האוטיזם. "ממצאים דומים יכולים אולי לשמש לאיתור ילדים ופעוטות עם ההפרעה בשלבים מוקדמים ולאפשר התערבות טיפולית מוקדמת", אמרה.
הפרעת אוטיזם מאופיינת בעודף גירויים סנסוריים המציפים את המוח, ככל הנראה בגלל פעילות המוליכים העצביים. אצל אנשים עם אוטיזם רואים התקפים הדומים להתקפים אפילפטיים.
עם זאת, הזהירו החוקרים כי איתור מוליך עצבי בעייתי אחד במוח איננו יכול לשמש בסיס לתרופה לאוטיזם, עקב מורכבות התופעה והמעורבות של מנגנונים רבים.