מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור ארנון אפק, פירסם אתמול (יום ב') הוראות וכללים לגבי השימוש בתואר "מומחה" על-ידי רופא. ההוראות נכללות ב"חוזר מנכ"ל" שנשלח לרופאים, למרפאות, לקופות החולים ולבתי החולים. ההוראות הן בהמשך לחוזר מנכ"ל קודם שעסק בדרכי זיהוי של מטפל ועובד בריאות (מדצמבר 2001) ובהתאם להוראות חוק זכויות החולה ופקודת הרופאים.
עוד בעניין דומה
בחוזר נאמר:
"כדי למנוע הטעיית מטופלים בדבר תוארו של הרופא המטפל בהם, על הרופא להציג את תפקידו בצורה ברורה, בשמו המלא ובתוארו המקצועי בתג הזיהוי. הרופא יישא על בגדיו את התג במקום בולט. תג הזיהוי יישא את שמו וסמל המוסד הרפואי שבו הוא מועסק. התג יכלול לפחות את הפרטים הבאים, בכתב דפוס שחור, ברור, בגודל של 5 מ"מ לפחות: שם פרטי ושם משפחה, תפקיד ותמונה עדכנית בגודל של 2X2 ס"מ לפחות."
באשר לשימוש בתואר מומחה בכתב או בעל פה, מדגיש חוזר המנכ"ל:
"רופא בעל תואר מומחה לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) יציין בתג הזיהוי שלו ובע"פ כי הוא רופא מומחה בתחום המומחיות שבו ניתן לו התואר בלבד. אין לציין מומחיות שאיננה מוסדרת בתקנות. אם הרופא המומחה מנהל תחום מסוים, הוא רשאי לציין לצד תואר המומחה גם את תחום השירות או היחידה שאותה הוא מנהל. לדוגמא: ד"ר ישראל ישראלי, מומחה בכירורגיה אורתופדית. מנהל שירות, כירורגיה של כף היד".
"רופא שאיננו בעל תואר מומחה, אך עוסק בתחום שירות מסוים ברפואה, רשאי לציין בתג הזיהוי ובע"פ את היותו רופא וכן את המחלקה או המרפאה שבה הוא עובד. לדוגמא: ד"ר ישראל ישראלי, רופא, מרפאת ילדים. או ד"ר ישראל ישראלי, רופא, מחלקה פנימית א'.
"רופא הנמצא במהלך ההתמחות יציין בתג הזיהוי במפורש כי הוא 'מתמחה' ואת תחום המומחיות שבה הוא מתמחה בלבד. הרופא יוכל לציין כי הוא רופא העובד במרפאה או במחלקה מסוימת אך מבלי לציין את היותו מומחה. לדוגמא: ד"ר ישראל ישראלי, מתמחה ברפואת נשים. אין לרשום ואין להציג לפני המטופל: ד"ר ישראל ישראלי, רופא נשים."