הנחיות חדשות לטיפול בתינוקות שאמותיהן נדבקו בנגיף ה"זיקה" בעודם ברחם צפויות להתפרסם בקרוב בארה"ב, בעקבות כנס מומחים שנערך בשבוע שעבר בעיר אטלנטה. בסדנה נדונו ההשפעות שעשויות להיות במקרה שאשה הרה נחשפת לנגיף לפני הלידה.

יותר מ-650 נשים הרות ברחבי ארה"ב אובחנו בבירור כמי שנחשפו לנגיף, דווח בסדנה על-ידי בכיר מהמרכז לבקרת ולמניעת מחלות בארה"ב (CDC). בכנס השתתפו גם נציגי האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ומומחים אחרים בנוגע להשפעות ה"זיקה".

ההנחיות האחרונות בהקשר לאבחון, הערכת-מצב וטיפול ביילודים ובילדים עם "זיקה" פורסמו על ידי ה-CDC בפברואר. המומחים שהתכנסו סבורים כי יש לעדכנם, בין השאר על רקע הניסיון ההולך וגובר לגבי תינוקות אלה ומחקרים מעבדתיים שביססו את הקשר שבין מיקרוצפליה ל"זיקה".

המומחים שהתכנסו סבורים כי יש לעדכן את ההנחיות לטיפול ביילודים שנדבקו בנגיף, בין השאר על רקע הניסיון ההולך וגובר לגבי תינוקות

לדברי המומחים בכנס, השפעת החשיפה לנגיף על התפתחות התינוק והילד היא בעלת השלכות רבות רחבות יותר ממה שחשבו עד כה, במיוחד בנוגע להתפתחות בעיות אחרי שהתינוק ואמו שוחררו מבית החולים, ולעתים חודשים לאחר מכן.

בכנס, כך דיווח האתר MedPage Today, מסר ד"ר אדווין טרוואתאן (Trevathan) מאוניברסיטת ונדרבילט, כי "יש ילודים ותינוקות שנראים במועד שחרורם מבית החולים בהחלט נורמליים, או שנראה שיש להם אחת הצורות החלשות עד מתונות של בעיית התפתחות המוח, אבל הם מפתחים מיקרוצפליה ברורה מאוחר יותר".

לדבריו, יש ילדים שאולי לא יכללו בקריטריונים האבחוניים למיקרוצפליה, אבל תתגלה אצלם האטה בגדילת הראש ודחיות בהתפתחות שיש להן קשר לעיוות במוח.

א-נורמליות בתחום רפואת העיניים גם היא שכיחה מאוד בקרב אלו שנחשפו לנגיף בעת שאמן היתה בהריון, במיוחד בשלבים המאוחרים שלו. ד"ר קמילה ונטורה, רופאת עיניים העובדת בברזיל, חלקה בכנס מניסיונה. היא הדגישה את הצורך לקיים מעקב צמוד אחר היילודים בשנה הראשונה לחיים, אפילו כאשר אימהותיהם היו א-סימפטומטיות, או כאשר בעת שנולדו לא הראו סימני מיקרוצפליה. אפילו תינוקות שנולדו ללא כל ממצא לגבי העיניים עלולים לפתח מצבי א-נורמליות ככל שעצב הראייה שלהם מתפתח, אמרה.

עקב הטווח הרחב של ההשפעות של זיהום ב"זיקה", נמסר בכנס, רופאי הילדים יידרשו לקחת בחשבון פוטנציאל לבעיות רבות מכפי שהעריכו עד כה שנגרמות מהנגיף, ולכן יהיה צורך לתת את הדעת לצורך לטפל במצבים רפואיים מורכבים שעלולים להופיע אצל הילדים.

במקרים חמורים הרבה יותר, נמסר בכנס, רופאי ילדים ייאלצו לדון עם ההורים על אופציית הטיפול הפליאטיבי והתומך. "מצב כזה", אמר אחד ממשתתפי הכנס באטלנטה, "מעורר כמה בעיות אתיות מטרידות בקרב רופאים-מומחים בנאונטלוגיה (רפואת ילודים) ועד כמה צריך להיות הטיפול אגרסיבי כשמדובר בתינוקות שנולדו עם מיקרוצפליה חמורה. אסור לתת למשפחותיהם מסר כוזב".

נושא אחר שנדון בכנס היה כיצד לתמוך בהורים ובמשפחות שצריכים לטפל בתינוק עם מיקרוצפליה או בעיות התפתחותיות אחרות כתוצאה מזיהום ב"זיקה". יילודים עם זיהום זיקה, כך נמסר, נוטים להיות חסרי מנוחה באופן קיצוני, להיות צעקנים מאוד, קולניים, עם בכי צווחני – מצבים בעלי פוטנציאל גבוה לדיכאון-שלאחר-לידה אצל האימהות.

אחת הרופאות שהשתתפו בכנס אמרה כי החינוך, ההכוונה והתמיכה במשפחות של "ילודי זיקה" צריכים להתחיל למעשה עוד בשלב שבו האם מקבלת טיפולים רפואיים טרום הלידה. "יהיה צורך בתמיכה ארוכת טווח, רצופה וללא הפסק, למעשה מלפני הלידה ולכל אורך תוחלת החיים של הילד", אמרה.